ה – פרטי דיני בורר

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/12-04-05/

כאשר יש לאדם תערובת של מאכל ופסולת, יפריד אותם בדרך הנוחה לו, כדי למעט בטרחה ביום טוב. שאם רוב התערובת אוכל, יטול מתוכה את הפסולת. ואם הרוב פסולת, יטול מתוכה את האוכל (ביצה יד, ב).[7]

בשבת יש אומרים שאסור לקלף בקולפן פירות וירקות שאפשר לאכול את קליפתם (פ"ה שבת יא, ח), וביום טוב מותר לקלף בקולפן אפילו פירות שהקליפות שלהם אינן ראויות לאכילה. בשבת אסור להוציא גלעיני זיתים בעזרת מכשיר מיוחד שנועד לכך (שם יא, ז), וביום טוב מותר. בשבת רבים מחמירים שלא להוציא את העצמות מהדגים והבשר לפני שמתחילים לאוכלם (שם יא, ט), ואילו ביום טוב לכל הדעות מותר להוציא את העצמות לפני הסעודה.

בשבת אסור לשפוך את הנוזלים שנמצאים עם תירס ואפונים בקופסת שימורים, וכן אסור לשפוך את השמן שבקופסת הטונה (שם יא, יג), וביום טוב מותר. בשבת אין להשתמש בכף מחוררת כדי להפריד מאכל מהנוזלים שבו (שם), וביום טוב מותר. בשבת אסור לסנן איטריות מהמים שלהם, וכן אסור להפריד את הנוזלים שבמרק מחלקיקי המאכלים שבו, ובוודאי שאסור לעשות זאת על ידי מסננת (שם יא, יב), ואילו ביום טוב מותר (שש"כ ד, ו).

כשם שמותר לברור מאכלים לצורך יום טוב, כן מותר לברור בגדים וכלים ומשחקים לצורך יום טוב (אול"צ ג, יט, ז).

כפי שלמדנו (ג, ח), כל אימת שאפשר לעשות את המלאכה בערב יום טוב בלא שהמאכל ייפגם, צריך לעשותה בערב יום טוב. ואם לא עשאה בערב יום טוב – מותר לעשותה ביום טוב בשינוי בלבד. אלא שאין צורך בשינוי גדול, שאם היה רגיל לברור על גבי צלחת, יברור על השולחן וכיוצא בזה (שעה"צ תצה, י).[8]


[7]. אמנם כאשר הפסולת מרובה, גם כאשר קל יותר להוציא את הפסולת, צריך להוציא את המאכל מתוך הפסולת (שועה"ר תקי, ד; שש"כ ד, ג). והטעם לכך, מפני שבמצב שהרוב פסולת, אין הפסולת נגררת אחר האוכל והיא נחשבת מוקצה, ולכן אסור ליטול אותה. אבל כאשר הרוב מאכל, מותר להוציא את הפסולת ביד, כי אז הפסולת המעטה נגררת אחר האוכל שהוא הרוב, ואין עליה דין מוקצה, ורק לאחר שיפריד אותה מהאוכל, הפסולת תהפוך למוקצה (עפ"י תוס' שבת קמב, ב; ח"א פב, ב). וי"א שגם כאשר הפסולת היא רוב, אם קל יותר להוציאה, יניח את האוכל ויוציא את הפסולת, שלעולם ממעטים בטרחה (עיין קצוש"ע צח, ז).

[8]. אסרו חכמים לסנן חרדל במסננת הרגילה שלו, גם כאשר המטרה לאוכלו ביום טוב, מפני שרגילים לסנן כך לצורך ימים רבים. וכן אסרו לעשות גבינה, היינו להניח בחלב חומר שיגרום להפרדה בין החלק המוצק למי החלב. וכאשר יש בזה צורך גדול לסעודת יום טוב, מותר לסנן את החרדל או ליצור גבינה בשינוי (שבת קלד, א; שו"ע תקי, ג; ה; מ"ב יב; כא).

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן