ארכיון הקטגוריה: מועדים

א – עניין החגים

על ששה ימים טובים נצטווינו בתורה, ואלו הם: א) ראשון של פסח, ב) שביעי של פסח, ג) חג השבועות, ד) ראש השנה, ה) ראשון של סוכות, ו) שמיני עצרת. המצווה היא שנעשה אותם ימים קדושים בכך שנשבות ממלאכת עבודה, נלמד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ב – עונות החקלאות וימי דין

שמות הרגלים מבטאים את העונה החקלאית שבה הם חלים, שנאמר (שמות כג, יד-יז): "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר… לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם… וְחַג הַקָּצִיר (שבועות) בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה, וְחַג הָאָסִף (סוכות) … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ג – ישראל והזמנים

קדושת השבת קבועה וקיימת מעת שברא ה' את העולם בששה ימים ושבת ביום השביעי. לעומת זאת, קדושת החגים תלויה בעם ישראל, ושני צדדים לזה: האחד, שהרעיון המיוחד של כל חג התגלה על ידי ישראל, בפסח הוציא ה' את ישראל ממצרים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ד – השבת והחגים – במצוות ובעונשים

על כל אחד מששת הימים הטובים נאמרה מצוות עשה לשבות ממלאכה, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכת עבודה. הרי ששתים עשרה מצוות עוסקות בשביתת יום טוב.[1] לעומת זאת על שביתת השבת נצטווינו בשתי מצוות בלבד, האחת מצוות עשה – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ה – מצוות תלמוד תורה בחג

מצווה להרבות בלימוד תורה בשבתות וחגים, וכפי שאמרו חכמים (ירושלמי שבת טו, ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". שלושה יסודות לכך: האחד, מצוות תלמוד תורה, שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (פאה א, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ו – זמן הלימוד והסעודות

ביחס למגמתו של החג, לכאורה ישנם שני פסוקים סותרים, באחד נאמר שהוא לה' – "עֲצֶרֶת לַה' אֱלוֹהֶיךָ" (דברים טז, ח), ובשני נאמר שהוא לכם – "עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, לה). לדעת רבי יהושע כוונת התורה שנחלוק את היום – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ז – סעודות החג – מקראי קודש

מצווה לקיים בחג שתי סעודות חשובות, אחת בלילה ואחת ביום, וזהו אחד הביטויים המרכזיים של קדושת החג, שעל כל החגים נאמר שהם 'מקראי קודש', ואמרו חכמים: "ובמה אתה מקדשו? במאכל, במשתה ובכסות נקיה" (ספרא אמור יב, ד). ובזה שווים החגים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ח – מצוות השמחה

מצוות עשה לשמוח בחגים, שנאמר (דברים טז, יד): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". וכבר למדנו שהשבתות והחגים נקראים 'מקראי קודש', ומצווה לקדשם בסעודות ובגדים מכובדים (ספרא אמור יב, ד). ומצוות השמחה בחג באה להוסיף על מצווה זו עוד נדבך, להרבות בסעודת יום טוב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ט – היין והבשר בסעודת החג

בזמן שבית המקדש היה קיים, עיקר שמחת הרגלים התקיימה בירושלים על ידי קרבן החגיגה, שנאמר (דברים טז, יא): "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ… בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלוֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם", ונאמר (דברים כז, ז): "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י – מצוות שמחה לנשים

מצוות עשה לנשים לשמוח בחג, ואף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, מצווה זו משותפת לגברים ונשים כאחד, שנאמר (דברים טז, יד): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ". וכן למדנו שצריך אדם לשמוח באכילת קרבן שלמים שנקנה מכספי מעשר שני יחד עם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י"א – לשמוח ולשמח

מצוות השמחה היא שישתף אדם בשמחתו את כל בני ביתו ואף ישתף בשמחתו עניים ומרי נפש. ואין זו מעלת חסידות בלבד, אלא כך היא מצוות השמחה מהתורה, שנאמר (דברים טז, יד): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י"ב – ההוצאות לקראת החג

אף על פי שאמרו חכמים שראוי לאדם לחסוך בהוצאותיו כדי לחסוך לימי סגריר וזקנה, וכדי שיוכל לעזור לילדיו ללמוד מקצוע ולהקים משפחה; בהוצאות החג אין לחסוך, אלא ינהג בהם כפי הראוי לו לפי מצבו הכלכלי (חולין פד, א; ב"י תקכט, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י"ג – שירה ריקוד וטיול

כל דבר שמשמח את לבבו של האדם בכלל המצווה לשמוח בחג, ובכלל זה שירה, ריקוד וטיול. וכל המרבה בשירות ותשבחות לה' הרי זה משובח, וגדולי ישראל חיברו פיוטים ושירים, כדי להודות ולהלל לה' בחגים. אמרו חכמים על נבות היזרעאלי שהיה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י"ד – מצב רוח חגיגי ואיסור אבלות וצער

מצווה להיות במצב רוח טוב במשך כל ימי החג. לכאורה זו מצווה קלה, שהרי כל אדם רוצה להיות שמח. אולם בפועל קשה לקיים מצווה זו, מפני שהמתח והדאגות המלווים תמיד את האדם משביתים את שמחתו. ואע"פ כן זו המצווה המוטלת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ט"ו – מצוות העלייה לרגל בזמן שבית המקדש קיים

בזמן שבית המקדש היה קיים, מצווה היתה לעלות בשלושת הרגלים לבית המקדש, שנאמר (שמות לד, כג): "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל". ועל שם מצווה זו נקראו החגים 'רגלים', שבהם היו עולים ברגל לבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

ט"ז – לעלות לרגל בזמן הזה

מאז שנחרב בית המקדש נתבטלה המצווה לעלות לרגל, מפני שהמצווה תלויה בהבאת קרבנות. ואע"פ כן, נהגו רבים מישראל לעלות לירושלים ברגל, וכן מסופר בתלמוד על גברים ונשים שהיו עולים לרגל לאחר החורבן (נדרים כג, א; שהש"ר ד, ב; קה"ר יא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

י"ז – הקבלת פני רבו ברגל

"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (ר"ה טז, ב; סוכה כז, ב). טעם המצווה, כדי לכבד את הרב וללמוד ממנו תורה, ועל ידי כך זוכים להתקשר אל הרב ולקבל ממנו הדרכה ושפע רוחני. ויש במצווה זו דמיון מסוים למצוות העלייה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - פתיחה | כתיבת תגובה

א – הכנות לחג

כשם שמצווה לכבד ולענג את השבת כך מצווה לכבד ולענג את החג (לעיל א, ז-ח). לפיכך, כל מה שאמרו חכמים שצריך לעשות לקראת שבת צריך לעשות לקראת החג, ובכלל זה מצווה לכבס את הבגדים לקראת החג (פניני הלכה שבת ב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ב – הדלקת נרות

כשם שתקנו חכמים להדליק נר לשבת כך תקנו להדליק נר ליום טוב, שעל ידי הנר מכבדים את החג ומוסיפים שמחה בסעודה. וכיוון שזו מצווה, מברכים עליה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ג – תפילות החג – עמידה

כמו תפילת עמידה של שבת כך תפילת עמידה של חג כוללת שבע ברכות. נוסח שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות כנוסח תפילת עמידה של חול; ובמקום שלוש עשרה הברכות האמצעיות אומרים ברכה אחת מיוחדת על קדושת החג. על שבחר בנו ה' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ד – תפילת החג שחל בשבת

כאשר החג חל בשבת, עיקר נוסח הברכה כנוסח החג ומשלבים בו את עניין השבת, ובכל פעם שמזכירים את השבת והחג, מקדימים את השבת לחג, שהשבת מקודשת יותר ותדירה יותר. וחותמים: "מקדש השבת וישראל והזמנים". ומקדימים את השבת לישראל, מפני שישראל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ה – קידוש וסעודה

כמו בליל שבת כך בליל יום טוב, מצווה לומר קידוש על כוס יין, והקידוש צריך להיות במקום הסעודה. שתקנו חכמים להזכיר את קדושת היום בתפילה ובסעודה, שקדושת היום מתגלה בנשמה ובגוף. תוכן הקידוש כתוכן הברכה שהוסיפו חכמים בתפילת החג, וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ו – ברכת המזון

בימי חג, חול המועד וראש חודש, תקנו חכמים להזכיר בברכת המזון את קדושת היום, שאין האכילה בימים קדושים כאכילה של ימי חול, אלא יש בה תוספת מצווה וקדושה. ותקנו להזכיר את קדושת היום בתוך תפילת 'יעלה ויבוא' שבה אנו מבקשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ז – הלל

מצווה להודות ולהלל ולשבח לה' על החגים שנתן לנו, ולשם כך אומרים הלל. אמנם לא בכל מועד צריכים לומר הלל, אלא רק ביום שמתקיימים בו שלושה תנאים: א) נקרא מועד, ב) אסור לעשות בו מלאכה, ג) יש לו סדר קרבנות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ח – קריאת התורה בחג ובחול המועד

מימות משה רבנו ישנה תקנה לקרוא בתורה בימי שני, חמישי ושבת, כדי שלא יעברו על ישראל שלושה ימים ללא קריאה ציבורית בתורה (ב"ק פב, א). במשך הזמן התקבל המנהג לסיים בכל שנה את התורה על ידי סדר הקריאה השבועי (פניני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

ט – תפילת מוסף – וְתֶעֱרַב

שלוש התפילות שאנו מתפללים בכל יום נתקנו כנגד האבות וכנגד קרבנות, שחרית כנגד תמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בן הערביים, וערבית כנגד העלאת חלבים ואיברים על המזבח (ברכות כו, ב; פ"ה תפילה א, ז). והוסיפו חכמים ותקנו את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

י – קריאת מגילות

אמרו חכמים בברייתא שבמסכת סופרים (יד, א), שבמשך השנה קוראים את חמש המגילות: שיר השירים בפסח, רות בשבועות, איכה בתשעה באב, קהלת בסוכות, אסתר בפורים, ומברכים על קריאתן: "על מקרא מגילה". וכן כתבו למעשה גדולי הראשונים באשכנז (מחזור ויטרי, הגה"מ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

י"א – הבדלה

כמו במוצאי שבת גם במוצאי יום טוב מצווה להיפרד מהחג בהבדלה, כלומר לציין בדיבור את ההבדל שבין קדושת החג לימי החול. וגם כאשר עוברים מיום טוב לחול המועד – מצווה להבדיל. דין ההבדלה כדין הקידוש, שכשם שצריך להזכיר את קדושת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

י"ב – יום טוב שחל במוצאי שבת

כאשר יום טוב חל במוצאי שבת, יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, מפני שהשבת נועדה לקדושה ומנוחה, ולא כדי שיעשו בה הכנות ליום אחר, וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום חול או ליום חג – מזלזל בכבודה (עיין פניני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

י"ג – איסרו חג

מנהג טוב להרבות מעט באכילה ושתייה ביום שלאחר הרגל (רמ"א תכט, ב), מפני שהארת החג עוד נמשכת אליו. בתלמוד הירושלמי (ע"ז פ"א ה"א) הוא נקרא 'בן המועד', ובתלמוד הבבלי הוא נקרא 'איסרו חג', היינו יום שנאגד עם החג. על ידי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - דיני עשה ביום טוב | כתיבת תגובה

א – טעם איסור מלאכה ביום טוב

שבת וחג הם ימים קדושים שאסורים בעשיית מלאכה, מפני שבהם אנו מתעלים אל מעבר למגבלות של העולם הזה, על חטאיו וקללותיו, שגורמים לאדם לעבוד קשה לצורך קיומו ופרנסתו. מתחילה, כשברא ה' את האדם הראשון, לא התכוון שיטרח ויעמול בעבודה קשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ב – המלאכות שהותרו ביום טוב

בשבת כל מלאכה אסורה, שנאמר (שמות כ, י): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה". ואילו ביום טוב, מלאכה שנועדה לצורך אכילת אותו היום מותרת, שנאמר (שמות יב, טז): "מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ג – כלל 'מתוך'

כלל יסודי נאמר בכל המלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש: מתוך שהותרו לצורך אוכל נפש הותרו גם שלא לצורך אוכל נפש. כלומר כאשר התורה התירה לעשות מלאכות מסוימות לצורך אוכל נפש, לא התכוונה להתיר אותן לצורך אכילה בלבד, אלא מתוך שמלאכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ד – היתר המלאכות הוא רק עבור יום טוב

כל המלאכות שהותרו ביום טוב הותרו לצורך יום טוב, אבל לצורך חול אסור מהתורה לעשות מלאכה ביום טוב. לפיכך, המבשל סמוך למוצאי יום טוב, באופן שהתבשיל לא יהיה מוכן לאכילה ביום טוב, עובר באיסור תורה, כיוון שבישל ביום טוב עבור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ה – עבור נוכרים ובעלי חיים

המלאכות שהותרו ביום טוב, הותרו לצורך מצוות השמחה ביום טוב, לפיכך מותר לבשל עבור יהודים, הואיל ויש להם מצווה לשמוח ביום טוב, ולא עבור נוכרים או בעלי חיים שאין להם מצווה לשמוח בו. שנאמר (שמות יב, טז): "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ו – שווה לכל נפש

כל המלאכות שהותרו ביום טוב לצורך אוכל נפש ושאר הנאות יום טוב, הותרו בתנאי שהן למען דבר השווה לכל נפש, היינו שרוב האנשים נהנים ממנו. אבל לא הותרו לשם דבר שרק אנשים מפונקים או חולים רגילים ליהנות ממנו, שנאמר (שמות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ז – מותר להרבות בבישול מאכלי החג מעבר להכרח

למרות שניתן לקיים את סעודת יום טוב בתבשיל אחד, הרוצה להדר בשמחת יום טוב, רשאי לבשל לסעודת יום טוב תבשילים רבים, כפי שמקובל להכין לסעודות היפות ביותר. מי שמעדיף לאכול חלות חמות מהתנור, למרות שכבר יש לו חלות שנאפו אתמול, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ח – מאכלים שניתן היה להכין בערב יום טוב

יסוד טעם ההיתר לעשות מלאכה ביום טוב, הוא כדי להכין את המאכלים ולהשביחם ולהוסיף בשמחת החג. שאינו דומה טעמו של לחם חם מהתנור לטעמו של לחם שנאפה אתמול, ואינו דומה טעמו של שניצל מטוגן או תפוחי אדמה אפויים שהוכנו היום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ט – מכשירי אוכל נפש

כעקרון, מותר לתקן ביום טוב מכשירי אוכל נפש, היינו כלים שנדרשים לצורך הכנת המאכלים ליום טוב. אולם בפועל, מצירוף של סיבות שונות, אין כמעט מציאות שמתירים בה לתקן מכשירי אוכל נפש ביום טוב. ראשית, כאשר אפשר היה לתקן את המכשיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

י – הכשרת כלים ביום טוב

אסור להכשיר ביום טוב כלי שנאסר בשימוש מפני שבלע טעם של בשר וחלב יחד, או שבלע טעם של בשר טרף. ואין הבדל בין אם בליעת האיסור נעשתה בסיר על ידי נוזלים, שהכשרתו בהגעלה במים רותחים, או שבליעת האיסור נעשתה באור, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

א – קוצר, דש וסוחט

מלאכת 'קוצר' היא המלאכה שמנתקת דבר ממקור חיותו, וכיוון שרגילים לעשות מלאכה זו לצורך ימים רבים, הרי היא 'מלאכת עבודה' ואסור לעשותה ביום טוב כמו בשבת, ואפילו מספר פירות לצורך סעודת יום טוב אסור לקטוף. מלאכת 'דש' היא המלאכה שמפרידה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים | כתיבת תגובה

ב – טוחן

טחינה אסורה ביום טוב. וגם לצורך מאכלי יום טוב אסור לטחון קמח, הואיל ומלאכה זו נעשית בדרך כלל לצורך ימים רבים, והרי היא מכלל 'מלאכת עבודה' שאסורה ביום טוב. אולם דיכה, היינו כתישת תבלינים, מותרת ביום טוב, מפני שרגילים לעשותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים | כתיבת תגובה

ג – ניפוי קמח ולש

מלאכת 'מרקד' היא מלאכת ניפוי הקמח. לאחר גמר טחינת הקמח, נותרים בקמח חלקיקים גסים שנקראים סובין, שמקורם בקליפת גרגיר החיטה. כדי להפריד את הקמח מהסובין, מרקדים את הקמח בנפה, הסובין נותרים למעלה, והקמח יורד דרך המסננת שבנפה. כמו כל המלאכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים | כתיבת תגובה

ד – בורר

שני סוגים של בורר ישנם: האחד נעשה בשדה או במפעל, והוא שלב בתהליך הכנת החיטים לטחינה, שלעיתים מתערבים בערימת החיטים אבנים וגושי עפר, וצריך להוציאם לפני שמכניסים את החיטים לטחינה, וזוהי מלאכת 'בורר' שאסורה ביום טוב. הסוג השני נעשה במטבח, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים | כתיבת תגובה

ה – פרטי דיני בורר

כאשר יש לאדם תערובת של מאכל ופסולת, יפריד אותם בדרך הנוחה לו, כדי למעט בטרחה ביום טוב. שאם רוב התערובת אוכל, יטול מתוכה את הפסולת. ואם הרוב פסולת, יטול מתוכה את האוכל (ביצה יד, ב).[7] בשבת יש אומרים שאסור לקלף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מלאכות המאכלים | כתיבת תגובה