חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

א – פועל שאין לו מה לאכול

מי שאין לו מה לאכול במועד רשאי לעבוד בחול המועד, מפני שכל מגמת איסור מלאכה בחול המועד – להסיר מאיתנו טרדה וטורח, כדי שנהיה פנויים לשמחת החג בסעודות ולימוד תורה, ומי שאין לו או לבני ביתו מה לאכול, טרוד במצוקתו ואינו יכול לשמוח. לפיכך, מותר לו לעבוד כדי לקנות את צורכי מזונם של בני משפחתו, היינו לחם ובשר ויין, אבל עבור שאר מטעמים לצורכי הסעודה אסור לעבוד (שו"ע תקמב, ב).[1]

מותר לבעל עסק לתת עבודה למי שאין לו מה לאכול, למשל מותר לבעל מתפרה לתת לפועל שאין לו מה לאכול עבודת תפירה בחול המועד. ואף שגם בעל המתפרה מרוויח מכך, כל זמן שעיקר כוונתו לתת לפועל עבודה כדי שיוכל לקנות מזון לחג, ולולי כן לא היה נותן לו עבודה – הדבר מותר (מו"ק יג, א; שו"ע תקמב, ב). וכן מותר בשעת הצורך לבצע פעולות מסחריות כדי לספק על ידי כך עבודה לפועל שאין לו מה לאכול (שו"ע תקלט, יב, מ"ב מב).

מי שאין לו מה לאכול, ויש באפשרותו לקבל צדקה כדי לקנות מזון לחג, רשאי לעבוד בחול המועד, מפני שמעלה היא לאדם שאינו נזקק לצדקה. ואין מחייבים אותו למכור מרהיטיו וחפציו כדי שלא לעבוד, אלא כיוון שאין לו כסף לקנות מאכלים בסיסיים למשפחתו, רשאי לעבוד כדי צורכי אכילתו בחג. אבל למי שיכול לקנות את צורכי הסעודה על חשבון האשראי שהבנק מעניק לו, או שהוא יכול בקלות להשיג הלוואה, אסור לעבוד. ורק אם הוא מקפיד תמיד שלא לקחת הלוואות ולא להיות במינוס בבנק, מותר לו לעבוד לצורכי אכילתו בחג.


[1]. למ"א תקמב, א, ועוד אחרונים, מי שיש לו לחם ומים, נחשב שיש לו מה לאכול, ואסור לו לעבוד בחול המועד. מנגד, לא"ר ועוד אחרונים, גם לצורך סעודה מכובדת כמקובל במועד מותר לעבוד. ולמעשה נראה, שכדי צורכי סעודת חג בסיסיים, היינו לחם, בשר ויין מותר לעבוד, ומעבר לזה אסור. ועיין בחוהמ"כ ט, יד, בהערות. גם עבור אכילת בני ביתו מותר לעבוד, ואף עבור בני ביתו הגדולים שסמוכים על שולחנו (באו"ה תקמב, ב, 'על ידי'). אמנם טרחה קלה, כדוגמת פעולה מסחרית אחת, מותר לעשות כדי לקנות מטעמים נוספים לסעודה (שו"ע תקלט, ד; שש"כ סח, כב-כג; סז, מה; להלן הערה 2). העובד לצורך סעודתו צריך לעבוד לכתחילה בצנעה (מ"ב תקמב, ז)

בשו"ת מהרש"ג (נפטר בתר"צ) ח"ב צד, ב, כתב שהואיל והפרנסה דחוקה מחמת עול המיסים והארנונות ודחקות בני ישראל, ובפרט למי שיש בנים שלומדים תורה, הכל נחשב כדי חייו ורשאים לעבוד בחול המועד, רק שישנו קצת במה שאפשר, כגון שיעבדו חצי יום. ע"כ. ואף שבחוהמ"כ ושש"כ סח, הערה סא, ופס"ת תקמב, ד, התלבטו אם אפשר לסמוך עליו, והשאירו את הדבר להוראת חכם. נראה שכיום לא ניתן לסמוך על סברתו, שכן מצבנו הכלכלי טוב מאשר בתקופת חז"ל, ולכן אין לשנות מהוראת חז"ל ופסקי הראשונים ושו"ע. בנוסף לכך, על ידי הביטוח הלאומי, תקציבי הסעד וארגוני הצדקה, נתמעטו מאוד העניים הנזקקים. לפיכך, רק למי שאין צורכי סעודה בסיסיים מותר לעבוד.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן