חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ח – עבודת גוי בקבלנות

מה שלמדנו (הלכה ו) שאסור לשכור פועלים גויים שיעבדו בשבת, הוא דווקא כאשר הם שכירים, אבל אם הם עובדים בקבלנות מותר. בהסכם 'קבלנות' העובד מתחייב לבצע את העבודה תוך זמן מסוים עבור סכום כולל. ואין זה משנה באילו ימים הקבלן יעבוד, אם יסיים את העבודה עד התאריך שסוכם, יקבל תשלום מלא. וכיוון שהגוי יכול להספיק לבצע את העבודה גם בלא לעבוד בשבת, הרי שאם עבד בשבת, למרות שצמחה מזה תועלת ליהודי, שעל ידי כך העבודה הסתיימה מוקדם יותר, אין בזה איסור, הואיל והגוי עבד עבור עצמו, כדי לסיים את העבודה שקיבל.

למשל, מותר ליהודי לסכם עם גוי שיתפור עבורו בגד או נעליים תמורת סכום מסוים, ואם הגוי יעבוד בשבת אין בזה איסור. אבל אסור ליהודי לבקש מהגוי ביום שישי שיתפור לו בגד או נעליים עד מוצאי שבת, שהואיל וכדי להספיק את עבודתו הוא צריך לעבוד בשבת, הרי היהודי נחשב כמי שאמר לגוי לעבוד עבורו בשבת.

וכן מותר ליהודי להכניס את המכונית שלו למוסך של גוי בערב שבת למרות שידוע לו שאולי הגוי יתקן את המכונית בשבת, שהואיל והגוי עובד בקבלנות, עבור הסכום שמקובל לשלם, והיהודי לא ביקש ממנו לעבוד בשבת, אין הוא נחשב כעובד עבור היהודי. וגם אם יבשר ליהודי במוצאי שבת שסיים לתקן את מכוניתו, מותר ליהודי לקחת את המכונית ולהשתמש בה. אבל אסור לסכם עם בעל המוסך שיסיים את עבודתו עד מועד שיחייב אותו לעבוד בשבת, כי באופן זה הגוי עובד עבור היהודי בשבת (שו"ע רמד, א, מ"ב ב).[10]

כל מה שלמדנו שמותר לתת לגוי עבודה בקבלנות הוא בתנאי שאין ניכר שהעבודה נעשית עבור יהודי, אבל אם ניכר שהוא עובד עבור יהודי, כגון שהוא עובד בבית היהודי, אסור לתת לגוי את העבודה משום מראית עין. ולכן הורו חכמים שהלוקח קבלן גוי לצורך בניית בית, לא יסכים שיעבוד בשבת, מפני שהרואים יחשדו בבעל הבית שהוא מחלל שבת בהעסקת הפועל הגוי (שו"ע רמד, א). וכיום שמקובל לבנות בתים בקבלנות, לכאורה אפשר להקל בזה, שכן הרואים יחשבו שהפועלים הגויים עובדים אצל הקבלן הגוי, ואין חשש מראית עין. אלא שלמעשה נוהגים להחמיר כדעת הסוברים שגם באופן זה עלולים לחשוד בבעל הבית שהוא בונה את ביתו על ידי פועלים שכירים (ר"ן). ועוד, שיש לחשוש שמא יהודים שידעו שבונים את בתיהם בשבת יבואו לפקח על עבודת הבניין ויחללו שבת. אבל בשעת הדחק, לצורך גדול, כאשר יש חשש שאם הגויים לא יעבדו בשבת תתבטל הבנייה, על פי הוראת חכם אפשר להקל.[11]


[10]. כך היא דעת מ"א שז, ד; ט"ז ג; שועה"ר רנב, ד; מ"ב רמז, ד; רנב, טו, ארח"ש כג, קעג. אמנם לב"י שז, ג, כל שלא אמר במפורש לגוי שיעבוד בשבת, אף שלא יוכל לסיים את מלאכתו עד הזמן שנקבע בלא שיעבוד בשבת, מותר בקבלנות. וכ"כ מנחת כהן א, ד; בית יהודה א, מד; רב פעלים ב, מג; יחו"ד ג, יז. ובשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם, כגון שצריכים את הרכב לצורך דחוף ביום ראשון.

גם כאשר אי אפשר לסכם את מחיר העבודה, כגון שמכניסים רכב למוסך ואין יודעים מה צריך לתקן, כל זמן שסוכם שהתשלום יהיה כמקובל, או שיתפשרו על התשלום, כיוון שהגוי יודע שיקבל תשלום ראוי עבור עבודתו, הרי הוא נחשב כעובד בקבלנות. אבל אם הוא אינו בטוח שיקבל תשלום כמקובל, כגון שהם חברים, אפילו שהוא יודע שיקבל תשלום מסוים, הרי הוא נחשב כעובד עבור היהודי, ואסור שיעבוד בשבת (שו"ע רמז, ב, באו"ה רנב, ב, 'אם קצץ'). אם הגוי הציע לבצע את העבודה בחינם, כיוון שהוא מקווה לגמול עבור כך, הרי זה נחשב בקבלנות. ואם היהודי ביקש ממנו שיעבוד עבורו בחינם והגוי הסכים, לשו"ע רמז, ד, גם בזה נחשב כקבלנות ומותר, ולרמ"א טוב להחמיר.

[11]. לדעת רמב"ם, רא"ש, רמב"ן ועוד, מותר לתת לגוי שקיבל מיהודי עבודה בקבלנות לעבוד בשבת, ורק כאשר מקובל שם אצל רוב האנשים לבצע עבודות כאלה על ידי שכירים, אסור משום מראית עין, שלא יחשבו שהשכירים עובדים בשביל היהודי בשבת (שו"ע רמג, א, ועי' באו"ה 'שכן'). ודעת הר"ן ודעימיה, שגם כאשר מקובל לתת שם שדה בקבלנות אסור שהגוי יעבוד בשבת, שהואיל והגוי אינו מקבל חלק מהפירות כמו באריסות, הרי הוא נראה כשכיר יום ויבואו להתיר גם שכיר יום. וגם בית אסור לבנות בקבלנות לדעת הר"ן. ואף שיש עוד ראשונים שסוברים כר"ן, הלכה כדעת המקילים. וכך נפסק בשו"ע ורמ"א רמד, א. וכן דעת נו"ב ורע"א. (בנוסף לכך, יש ראשונים שסוברים שגם במקום שרבים רגילים לשכור פועלים מותר לתת לגוי שדה בקבלנות, כי הרואים יחשבו שהוא אריס. ור"ת סבר להתיר קבלנות בבית). ואף שלמעשה בבניית בית בקבלנות חוששים לדעת הר"ן ואין נוהגים לסמוך על המקילים, בשעת הדחק בהוראת חכם אפשר להקל, וכפי שכתב במ"ב רמד, יג, לגבי בניית בית כנסת במקום שיש חשש שאם לא יבנו אותו בשבת תתבטל בנייתו. וכן נוהגים להקל בשעת הצורך לתת לקבלן גוי לבנות בתים ביהודה ושומרון כאשר יש חשש שהבנייה תתבטל. ועי' בבאו"ה רמד, א, 'או לקצור', ובאג"מ או"ח ג, לה. כתב בחזו"ע ח"ד עמ' קלד, שכאשר סיכמו עם קבלן לפנות פסולת בניין תוך מספר ימים, והגוי הגיע בשבת, אין למחות בידו, שהואיל ורגילים לבצע עבודות אלה בקבלנות, אין לחשוש למראית עין.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן