קבעו חכמים לאחר את תחילת הבקשה על הגשמים בבבל ליום שישים לתקופה (שיוצא ב-4 או 5 בדצמבר). וזאת מפני שיש בה מים מרובים מנהרות חידקל ופרת, ואין צורך להרבות שם בבקשה על הגשמים מיד בתחילת החורף. וכל שאר בני חוץ לארץ נגררים אחר בבל, ושואלים מיום שישים לתקופה (שו"ע קיז, א).[6]
בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ למשך כמה חודשים: יש אומרים, שישאל כמנהג ארץ ישראל ששם ביתו (פר"ח). ויש אומרים, שישאל כמנהג המקום שבו הוא נמצא עתה (ברכ"י). והדרך לצאת ידי כולם – שבכל עת שיש ספק, ישאל ב'שומע תפילה' ולא בברכת השנים, ועיין בהערה לפרטי ההלכה.[7]
במקומות שצריכים לגשמים באביב, לא ימשיכו אחר הפסח לבקש גשמים בברכת השנים, אלא דינם כאנשים פרטיים, ויתפללו על הגשמים בברכת 'שומע תפילה', שבה יכול כל אדם להוסיף ולבקש בקשות פרטיות (שו"ע קיז, ב).[8]
גם בארצות שמדרום לקו המשווה, כדוגמת, ארגנטינה, ברזיל ואוסטרליה, שואלים גשמים בשעה שיש חורף בארץ ישראל. ולמרות שבאותו הזמן אצלם הוא קיץ, כיוון שארץ ישראל היא עיקר העולם, הכל נגררים אחריה, ושואלים גשמים לפי ימות החורף בארץ ישראל.
אבל במקום שהגשמים גורמים לנזק בקיץ, אין נגררים אחר ארץ ישראל, כדי שלא לבקש על דבר שהוא קללה לגביהם, אלא יאמרו תמיד בברכת השנים את נוסח הקיץ, וב'שומע תפילה' יבקשו תמיד על הגשם. בחורף שלהם יתכוונו על מקום מגוריהם, ובחורף של ארץ ישראל יתכוונו על ארץ ישראל. [9]
הנוסע מארץ ישראל או מארצות הצפון לביקור באותם מקומות, גם אם הגשמים מזיקים שם, ימשיך לבקש על הגשמים לפי החורף של ארץ ישראל (שערים המצוינים בהלכה יט, ג).
[7]. מחלוקת האחרונים מבוארת במ"ב קיז, ה. בכה"ח יא, נוטה לדעת הברכ"י שישאל כמקום שבו הוא נמצא. ורבים הזכירו את העצה לבקש ב'שומע תפילה' (תפילה כהלכתה עמ' רלה, ילקוט יוסף קיז, טו, אש"י כג, לז). ויוצא בזה ידי כולם, מפני שגם כשחייבים לשאול אפשר להשלים את השאלה ב'שומע תפילה', ומנגד גם כשאין לשאול, אם שאל ב'שומע תפילה' אינו צריך לחזור.
פרטי דינים: בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל, א) יצא לפני ז' חשוון, ישאל ב'שומע תפילה' מז' בחשוון. ב) יצא אחר ז' חשוון, כיוון שכבר התחיל לבקש גשמים, ימשיך לשאול בברכת השנים (כה"ח יג, בשם קש"ג). ג) יצא עם משפחתו ליותר משנה, נחשב באותו זמן כבן חו"ל, וינהג מיד כמותם.
בן חוץ לארץ שבא לארץ, יותר ראוי שינהג כבני א"י, ולכן אם הוא מתכוון לחזור לחו"ל אחר יום התקופה, ישאל כבני א"י. ואם הוא מתכוון לחזור לפני יום התקופה, י"א שישאל ב'שומע תפילה', ויותר טוב שישאל כבני א"י, וכשיחזור לחו"ל אינו צריך להמשיך לשאול, אבל טוב שישאל ב'שומע תפילה' (עי' אש"י כג, לז; יחו"ד א, עג).
נראה שבכל הדינים, אם טעה ונהג כאחת הדעות (ולא שאל ב'שומע תפילה'), אינו צריך לחזור (ועיין באש"י כג, הערה קמט). חזן, אף שבלחש הוא שואל ב'שומע תפילה', בחזרת הש"ץ, שהיא עבור הציבור, יתפלל כמנהג המקום (אש"י כג, לט).
[8]. טעה וביקש גשמים בברכת השנים במקום שצריכים לגשם אחר הפסח, לדעת שו"ע קיז, ב, חייב לחזור להתפלל על תנאי, שאם הלכה כסברת הרא"ש שמותר להם לבקש בברכת השנים, הרי התפילה נדבה. ולדעת רמ"א, בדיעבד אינו חייב לחזור להתפלל. ואם נזכר באמצע התפילה שביקש על הגשם בברכת השנים (במקום בשומע תפילה), כתב ביבי"א ח"ב או"ח ט, יז, עפ"י שו"ע, שצריך מיד לחזור ולתקן. אבל למ"ב י, כיוון שבדיעבד יוצא בזה, יסיים תפילתו, ואם ירצה – יחזור להתפלל בנדבה. ובכה"ח כה, כתב, שיסיים תפילתו, ואח"כ יחזור להתפלל בנדבה.
[9]. החילוק בין מצב רגיל שהולכים כפי א"י, למצב שהגשם מזיק, מבואר בתורת חיים ג, ז, ובכה"ח קיז, יז, ובאש"י כג, מב. והוסיף באור לציון ח"ב ז, ל, שגם כאשר הגשם מזיק להם, טוב שיבקשו בקיץ שלהם עבור הגשם בא"י.
