חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – פירות שלא התרסקו לגמרי ונשארה ברכתם

על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים 'העץ', ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש. שהואיל ולא נתרסקו לגמרי, לא איבדו את צורתם ותוארם לגמרי, וברכתם נשארה כבראשונה.[5]

על אבוקדו שנמעך, הואיל ולא התרסק לגמרי והמרקם המיוחד שלו נשאר, מברכים 'העץ'. ואפילו אם הוסיפו לו בצל ולימון לטעם, הואיל ולא נשתנה כל כך, והכל מתייחסים אליו כאל אבוקדו, ברכתו 'העץ'.

על סלט חצילים העשוי מחצילים מעוכים עם מיונז, כיוון שאין מרסקים אותו לגמרי, אם רצה לאכול ממנו לבדו, מברך 'האדמה'.

על לביבות (לאטקעס) מתפוח אדמה מגורד (במגרדת), כיוון שתפוח האדמה לא רוסק לגמרי, מברכים 'האדמה'. אבל על לביבות מקמח תפוחי אדמה, כיוון שרוסק לגמרי, ולא ידוע כל כך ממה נעשה, מברכים 'שהכל'. וכן על קוגל מתפוחי אדמה, אם ניכרות בו חתיכות תפוחי אדמה, מברכים 'האדמה', ואם אינן ניכרות – 'שהכל'.

לעיתים חותכים פרי לפרוסות ומשנים את צורתו על ידי ייבוש או טיגון, כגון פרוסות דקות של תפוח עץ מיובש, וכיוון שהפרי לא עבר ריסוק, אין ברכתו משתנה.[6]


[5]. כ"כ במ"ב רב, מב, ויבי"א ח"ז כ, אותיות ד, י, יד. ואם הריסוק שינה לגמרי את תוארו וצורתו של פרי משבעת המינים, עד שלא ניכר איזה פרי הוא, אף שבתחילה נפסק שיברך 'שהכל', אם אכל ממנו כשיעור 'זית' מתעורר ספק לגבי ברכה אחרונה, שלרמב"ם ברכתו 'מעין שלוש' – 'על העץ', ולתה"ד ברכתו 'בורא נפשות'. ולהלכה כתב במ"ב רב, מב, שיברך 'על העץ', מפני שכדעת רמב"ם סוברים רוב הראשונים, ורק מחמת הספק כתבו רוב האחרונים כתה"ד. ואמנם כתב בכה"ח נז, שיברך 'בורא נפשות', אולם כיוון שלרוה"פ אם יברך 'בורא נפשות' יברך לבטלה, יש ללכת אחר הרוב, וכדברי מ"ב (ראו להלן י, ד, 5). ואין בזה סתירה, שכן דין ברכה ראשונה תלוי יותר בדעת בני אדם, ואילו ברכה אחרונה תלויה יותר במציאות, שאנו מודים על מה שכבר אכלנו ונמצא במעיים. וכן מצינו כיוצא בזה באורז, שבתחילה מברכים עליו 'מזונות' ובסוף 'בורא נפשות'.[6]. על 'לדר' העשוי ממשמש שנמעך ורוסק לגמרי, ובנוסף עירבו בו טעמים נוספים ששינו את טעמו, מברכים 'שהכל' (רב פעלים ב, כח).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן