נחלקו הפוסקים בשאלה האם שלושת סוגי הפסלים שאסור לעשות גם לשם נוי, אסור לעשות גם בציור. יש מחמירים וסוברים שכל שאסור בפיסול אסור בציור. ויש מהמחמירים שסוברים שצורת אדם מותר לצייר, הואיל ואנו רגילים לראות אדם עם נפח, והציור שלו שונה בתכלית. אולם צורת שמש וירח וכוכבים, אנחנו רגילים לראות בשמיים בלא נפח, כדוגמת ציור, ולכן גם לציירם אסור. מנגד, לדעת רוב הפוסקים ציור שונה במהותו מפיסול, ולכן כל שלושת סוגי הפסלים האסורים מותרים בציור.
למעשה, מותר לצייר דמות אדם הואיל וכך היא דעת רוב רובם של הפוסקים (להלן ד). לגבי צורת שמש וירח וכוכבים, למרות שדעת רוב הפוסקים להקל, כיוון שגם המחמירים רבים, נכון להחמיר כדעתם (להלן ו). ואף שַׁמָּשִׁים שבמדור העליון כגון אופנים, שרפים, חיות הקודש ומלאכי השרת, לכתחילה אין לצייר.[2]
נתחיל בדין תחריט, ונמנה את שיטות הפוסקים מהמחמירים למקילים, ולאחר מכן נוסיף את דעת המקילים לגבי ציור. א) כל שאסור בפיסול אסור גם בתחריט (ראב”ד, רמב”ן, ר”ן ע”ז מג, ב; ט”ז קמא, יב). ב) כל שאסור בפיסול אסור בתחריט, זולת אדם שאיסורו רק בתבליט אבל בתחריט מותר (רמב”ם ע”ז ג, י; אורחות חיים). ג) רק שַׁמָּשִׁים שבמדור התחתון – שמש, ירח, כוכבים ומזלות אסורים בתחריט, אבל אדם ושמשים שבמדור העליון כמלאכים מותרים בתחריט (ר”ת, ר”י וריב”א בתוס’ ע”ז מג, ב, ‘והא ר”ג’; סמ”ג, רבנו פרץ, רא”ש ע”ז ג, ה; שו”ע קמא, ד; שולחן גבוה כב). ד) הכל מותר בתחריט (רשב”א, סמ”ק, בה”ג כמובא ברמב”ן, מהר”ם מרוטנבורג ג, כד, וכמובא בתוס’ יומא נד, א, ‘כרובים’, רבנו שמחה, וטור לפי דרכי משה קמא, ה).
לגבי ציור שטוח, יש אומרים שדינו כתחריט (ראב”ד, ש”ך בנקה”כ; לחם רב טו; פרשת הכסף), ויש סוברים שהמחמירים בתחריט מקילים בציור (מהר”ם, ט”ז קמא, יב; מרדכי כמובא בדרכי משה קמא, ה, כנסת יחזקאל או”ח יג; בית שלמה יו”ד א, קצח; משמרת שלום יו”ד קמא, ג. וכן דעת הריטב”א, אלא שלדעתו אם יש עובי לדיו, הציור נחשב כתבליט, ורוה”פ סוברים שדינו כציור).
