בכלל האיסור שאסרה התורה על ישראל לעשות פסל אדם לצורך נוי, אסור לישראל לייצר בידיו או על ידי מכונה – פסלונים קטנים של אנשים בצורת חיילים, ליצנים, מנהיגים ידועים מהעבר או חסידים רוקדים. וכן אסור לייצר תבליט של הצד הקדמי שלהם. ואף שברור שפסלונים אלה לא מיועדים לעבודה זרה, כבר למדנו שאסרה התורה לעשות פסלים של אדם לנוי. אבל אם נוכרים עשו אותם, כיוון שאין כיום מי שעובד אותם, ואין חשש שיחשדו שהמחזיק אותם רוצה לעובדם, אין איסור להחזיקם בבית (רשב”א, רא”ש, ריטב”א, חכמ”א פה, ו). וכפי שלמדנו (הלכה ב), יש מהדרים שלא לקשט את הבית בפסלונים שאסור לישראל לעשות.
מותר לבעלי חנויות בגדים להציב בחלון הראווה שלהם בובות בגודל אדם ולהלבישן בבגדים שמוכרים בחנות. כאשר הבובות חסרות, כגון בלא אוזניים, מותר גם ליהודי לעשותן, וכשהן שלמות אסור ליהודי לעשותן. ולדעת רבים גם אסור ליהודי לבקש מנוכרי לעשות עבורו בובות שלמות. אבל אם נוכרי מייצר בובות שלמות לצורך חנויות של נוכרים, מותר ליהודי לקנותן לצורך חנותו.[6]
