האיסור לעשות פסלים של אדם, מלאכים וגרמי שמיים – הוא לשם נוי, אבל מותר לעשותם לצורך מסוים, כגון לצורך לימודי (ע”ז מג, ב; שו”ע קמא, ד). לפיכך, מותר לעשות בובה בדמות אדם כדי ללמד על גוף האדם (אנטומיה). וכן מותר לעשות צורות של שמש, ירח וכוכבים כדי ללמד על ידן את מהלכי הכוכבים (אסטרונומיה). קל וחומר שמותר להדפיס בספר תמונות של שמש, ירח וכוכבים כדי ללמוד על מהלכם בשמיים, שכבר למדנו (בהלכה ה), שיש אומרים שגם שלא לצורך לימוד מותר לצייר שמש, ירח וכוכבים, כי האיסור הוא רק לעשות פסלים כצורתם.[9]
מותר לייצר בובות בצורת אדם למשחק ילדים, הואיל והבובות אינן מיוצרות לשם נוי וכבוד באופן הדומה במידת מה לפסלי עבודה זרה, אלא לשם משחק ילדים באופן שאין בו כבוד. והראיה, שלעיתים מניחים את הבובה על הארץ והיא מתלכלכת (מהרי”ט). קל וחומר שמותר לקנות בובות ולשחק בהן. אמנם יש מחמירים שלא להשהות בובה שלימה בבית בלא שפוגמים דבר בפניה, אולם אין הלכה כמותם, הואיל ואין נוהגים כבוד בבובות אלו באופן שעלול להזכיר עבודה זרה. מותר לעשות בובות משלג, וצורת אנשים מפלסטלינה, כי הם נעשים כדרך משחק לזמן קצר ולא לשם נוי וכבוד.[10]