עוד ויכוח התעורר אודות הלוויית המת. המנהג המקובל היה שמניחים את המת על מיטה (אלונקה) ונושאים את המיטה בידיים עד בית הקברות, והיו ששינו להניח את המיטה על עגלה שחורה כמנהג הגויים. רבים כתבו, שהואיל והערים גדלו ובעקבות כך הדרך לבית הקברות התארכה, יש לשינוי המנהג טעם, ולכן אין בכך איסור (כתב סופר יו”ד קעה). אולם היה מי שאסר לשנות ולהוליך את המת בעגלה משום ‘חוקות הגויים’ (טוב טעם ודעת תליתאה ב, רלה). והיה מי שאסר כאשר העגלה שחורה כדוגמת הגויים (בית שערים יו”ד תכז).
עוד ויכוח התעורר על שתילת עצים ופרחים סביב הקבר. היו רבנים שהורו לאסור משום ‘חוקות הגויים’ (הרב הילדסהיימר; הר צבי יו”ד רעט). והיו רבנים שאסרו מחמת שינוי המנהג (מלמד להועיל ב, קט; בית שערים יו”ד תכח).
כמו כן, יש שאסרו להניח זרי פרחים על מיטת הנפטר או הקבר (ישכיל עבדי ד, יו”ד כה). ויש סוברים שאין בכך איסור, הואיל ועושים זאת לכבוד המת ולא כדי לחקות את הגויים (עשה לך רב א, מד, ובשו”ת מים חיים ג, כז). ויש שהסכימו שאין בכך איסור, אבל כתבו שעדיף שלא לשנות מהמנהג ולחקות את הגויים (יבי”א ח”ג יו”ד כד). והרב גורן לא מחה בנוהג הצבאי להניח זרים, הואיל וכך נוהגים בכל צבאות העולם לשם כבוד ולא כחיקוי דתי, אולם שלא במסגרת הצבא כתב שאין ראוי להניח זרים (תרומת הגורן פד).[10]
אזכיר ויכוחים נוספים סביב סוגיה זו. חגיגת יום הולדת: היו רבנים שראו בחגיגה זו חיקוי למנהג הגויים, ואף שהרצון לקיים את המסיבה אינו כדי לחקות את הגויים, כיוון שאין למנהג זה שורש בישראל סברו שאין לקיימו (ערוגת הבושם או”ח ב, רטז). אולם למעשה אפשר לקיים מסיבת יום הולדת, ואם מתעוררים מתוך כך לחשבון נפש ולמעשים טובים, אף יש בכך מעלה (בן איש חי ש”ר ראה יז).
מסיבת בת מצווה: היו שאסרו לקיימה הואיל והרפורמים למדו זאת מהנוצרים הפרוטסטנטים שנהגו לקיים טקס לקבלת הדת בגיל הנעורים. ראו בציץ אליעזר יח, לג. אולם למעשה אין איסור, הואיל וכיום ברור שאין הכוונה לחקות בכך את הגויים אלא להוסיף שמחה. וכאשר מכוונים לקיים את המסיבה כדי לעורר את הבת לשמוח בקבלת המצוות, יש בכך מצווה, וכפי שכתבו רבנים רבים, וכמבואר בפנה”ל ליקוטים א’ ב, יא.
עמידה בצפירה: גם על העמידה בצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום השואה התעוררה התנגדות משום ‘חוקות הגויים’. אולם למעשה, כיוון שהעמידה בצפירה נועדה לכבד את קדושי השואה וחללי מערכות ישראל, לא רק שאין בכך איסור, אלא אף מעלה, כמבואר בפנה”ל זמנים ד, יג.
עוד ראו בפנה”ל מועדים יג, יג, על מנהג קישוט בית הכנסת בחג השבועות בענפים, שהגר”א אסרוֹ משום ‘חוקות הגויים’, אולם להלכה הוא מותר כיוון שיש בו טעם.
