ה – פיטום הקטורת ועלינו לשבח

[5]. בסידור רב עמרם גאון לא נזכר שאומרים לפני התפילה את פרשת התמיד והקטורת, ועצם התפילה נחשבה במקום קרבן התמיד, ואחר התפילה כתב רב עמרם גאון שאומרים את פרשת הקטורת. ובתקופת הראשונים החלו רבים לנהוג לומר קרבנות וקטורת לפני התפילה, עפ”י הגמ’ תענית כז, ב, שהאמירה נחשבת כתחליף להקרבה.עוד יש לציין כי מתחילה היה המנהג להקדים ‘פיטום הקטורת’ לשיר של יום, כמובא בסידור רב עמרם גאון, וכ”כ הטור או”ח קלג, והרמ”א קלב, ב. ונשתנה המנהג עפ”י האר”י, שייסד את הסדר על פי השתלשלות העולמות (עי’ לעיל יג, ב), ומקדימים ‘שיר של יום’ ל’קטורת’. אלא שיש לשאול, הרי הסדר במקדש שהקטורת קדמה לשיר של הלויים, ואיך אפשר לשנות? ובאר באשל אברהם קלב, שהואיל וכבר אמרו את ‘הקטורת’ אחר פרשת התמיד בסדר הקרבנות, שוב אין צורך להקדים את ‘פיטום הקטורת’ ל’שיר של יום’. ועדיין יש מקום לומר את ‘הקטורת’ גם לאחר התפילה, כנגד עשנה שהיה ממשיך לעלות זמן רב. ועפ”י האר”י בארו שאמירת ‘הקטורת’ אחר התפילה מצילה אותה מהחיצונים (מ”ב קלב, יד). והשל”ה כתב עפ”י הקבלה, שנוהגים לומר את כל סדר ‘הקטורת’ שלוש פעמים ביום, פעמיים בשחרית, ועוד פעם לפני מנחה. והובא במ”ב קלב, יד, ובכה”ח קלג, יט. ומ”מ כבר כתבתי (יג, א, 2) שהרוצים לקצר רשאים לומר בסדר קרבנות את פסוקי הקטורת בלבד, מפני שאומרים את הברייתא של ‘הקטורת’ בסוף התפילה.

[6]. עיקר מקומו של ‘עלינו לשבח’ הוא בתפילת מוסף של ראש השנה, בפתיחת סדר מלכויות. בתקופת הראשונים החלו לנהוג לסיים את תפילת שחרית באמירת ‘עלינו לשבח’. על פי האר”י נהגו לומר ‘עלינו’ אחר כל שלוש התפילות (מ”ב קלב, ז; כה”ח יא-יב).

בכל-בו מובא שיהושע תיקן נוסח ‘עלינו’, והובא בכה”ח קלב, טו, וי”א שעכן בשעה שהודה על חטאו אמר “ועל כן נקוה”. בספר נתיב בינה ח”א עמ’ 373-374 מובא כי רב תיקנו.