ארכיון הקטגוריה: ברכות

א – פירות העץ והאדמה

על פירות האילן מברכים "בורא פרי העץ", ועל פירות הארץ מברכים "בורא פרי האדמה". לדוגמא, על ענבים, רימונים, תפוחים, אגסים, אגוזים ושקדים – מברכים 'העץ'; ועל תירס, עדשים, אפונה, עגבניות ומלפפונים – מברכים 'האדמה'. פרי האדמה גדל במהירות. תוך חודשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ב – בין פרי אדמה לפרי עץ

טעה ובירך על פרי אילן 'בורא פרי האדמה', יצא ידי חובה, מפני שגם האילן גדל מן האדמה ונמצא שלא שיקר בברכתו. אבל אם טעה ובירך על פרי אדמה 'בורא פרי העץ', לא יצא, מפני שפרי האדמה לא גדל על העץ, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ג – על מה מברכים 'שהכל'

על מאכלים שאין גידולם מן הארץ, כגון בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה, תקנו חכמים לברך "שהכל נהיה בדברו". וכן השותה מים לצמאו מברך 'שהכל'. וכן על פטריות מברכים 'שהכל', ואף שהן נראות כפירות האדמה, כיוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ד – משמעות ברכת 'שהכל' ודין ספק

כיוון שיש בברכת 'שהכל' שבח כללי, היא יכולה לפטור את כל מיני המאכלים, שאם טעה ובירך 'שהכל' על פרי עץ או פרי אדמה, ואף על לחם או מזונות או יין – יצא ידי חובה. אלא שלכתחילה יש לברך על כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ה – קליפות וגרעיני הפירות

מפני חשיבותם של פירות העץ ופירות האדמה תקנו להם חכמים ברכות מיוחדות, אבל על שאר הדברים הגדלים על העצים והשיחים לא תקנו ברכה מיוחדת, וממילא אם הם ראויים לאכילה ברכתם 'שהכל'. לפיכך הרוצה לאכול עלים וגבעולים של עץ או שיח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ו – פירות בוסר ובר וקנה סוכר

פירות שטעמם חמוץ אך אפשר לאוכלם בשעת הדחק – אם גדלו והבשילו כדרכם – מברכים עליהם את ברכתם. ואם טעמם חמוץ כי הם עדיין בוסר – נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך עליהם את ברכתם, ולכן מוטב לברך עליהם 'שהכל'. על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ז – ירקות ופירות הגדלים בעציץ ובמים

על פרי אדמה שגדל בעציץ שאינו נקוב, מברכים 'אדמה', למרות ששורשיו אינם מתחברים לאדמה, הואיל והגדל שם הוא מין אדמה, בנוסף לכך, גם בעציץ עצמו יש אדמה. יש מסתפקים לגבי עלים ופירות אדמה שגדלו במים בלא אדמה, שאולי כיוון ששורשיהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ח – פירות חתוכים ומרוסקים

פירות שנחתכו או נתמעכו, ברכתם נשארה כבראשונה. למשל, החותך ירקות לסלט, מברך 'האדמה', ואף המרסק גזר בפומפיה, מברך 'האדמה'. ואם עשה כן בתפוחי עץ, מברך 'העץ'. וכן הממעך בננה – מברך עליה 'האדמה'. ואם הפרי רוסק לגמרי, נחלקו הפוסקים אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

ט – פירות שלא התרסקו לגמרי ונשארה ברכתם

על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים 'העץ', ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש. שהואיל ולא נתרסקו לגמרי, לא איבדו את צורתם ותוארם לגמרי, ולכן נשארה ברכתם כבראשונה.[5] על אבוקדו שנמעך, הואיל ולא התרסק לגמרי והמרקם המיוחד שלו נשאר, מברכים 'העץ'. ואפילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

י – פירות שנתרסקו לגמרי וברכתם 'שהכל'

על מְחִית פירות שרוסקו במכונה (שרגילים להאכיל לתינוקות), מברכים 'שהכל', שהואיל ועברו ריסוק גמור ששינה את צורתם, נשתנתה ברכתם. ואם נותרו בתוך הרסק חתיכות פרי, הרי שלא נתרסק לגמרי, ומברכים על חתיכות הפרי 'העץ' ופוטרים בכך את כל הרסק (בא"ח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

יא – סוכר, מוצרי סויה ושוקולד – 'שהכל'

על סוכר, בין אם נעשה מקני סוכר ובין אם נעשה מסלק סוכר, נוהגים לברך 'שהכל'. ואמנם נחלקו בזה גדולי הראשונים, ולדעת רבים, כיוון שעיקר ייעודם של קני הסוכר וסלק הסוכר לעשיית סוכר, ברכת הסוכר 'האדמה'. אולם למעשה נוהגים לברך עליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

יב – קורנפלקס, צ'יפס, כדורי פלאפל, ממתק קוקוס

על קורנפלקס העשוי מפתיתי תירס, כיוון שהתירס רוסק ומראהו השתנה מאוד, מברכים 'שהכל'. על צ'יפס ופירה העשויים מתפוחי אדמה, מברכים 'האדמה'.[9] על כדורי פלאפל נוהגים לברך 'שהכל'. ואף שעיקרו מחומוס, ולא נתרסק לגמרי, כיוון שמערבים בו מרכיבים נוספים ולא ניכר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

יג – אורז, פריכיות אורז ופופקורן

על האורז, אף שהוא מין קיטניות שאינו מחמשת מיני דגן, קבעו חכמים לברך 'מזונות', משום שהוא מזין כמותם. אבל כיוון שאינו משבעת המינים, אין מברכים לאחר אכילתו ברכה 'מעין שלוש' אלא 'בורא נפשות' בלבד (שו"ע רח, ז). דין זה שייך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

יד – פירות חיים ומבושלים

האוכל פרי כדרך שמקובל לאוכלו, בין חי בין מבושל, מברך עליו כברכתו, אם הוא פרי אדמה – 'האדמה', ואם פרי עץ – 'העץ'. ואם אכלו שלא כדרכו, איבד את מעלתו, אבל כיוון שעדיין הוא ראוי לאכילה בשעת הדחק, מברך עליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

טו – מיץ פירות

על מיצי פירות, כגון מיץ תפוזים ומיץ גזר, מברכים 'שהכל'. ואפילו אם הם טהורים ללא תערובת מים, ואפילו אם נותרו בהם חלקיקי פירות, הואיל ונשתנו כל כך, עד שממאכל הפכו למשקה, איבדו את ברכתם המקורית וקיבלו את הברכה הכללית – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

טז – מרק ירקות (בלא מיני דגן)

האוכל מרק ירקות, שעיקר טעמו בא מן הירקות שבתוכו, מברך על הירקות 'האדמה' ופוטר את שאר המרק. ואפילו אם הנוזלים הם רובו המוחלט של המרק ורק מעט ירקות נותרו בו, כיוון שטעם המרק בא מהירקות, הם העיקר, ומברך עליהם 'האדמה' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

יז – מרק פירות, קפה ותה

דין מרק פירות (קומפוט) שיש בו פירות ומשקים שנתבשלו עם הפירות כדין מרק ירקות. אם יאכל את הפירות עם המים, יברך על הפירות 'העץ' ויפטור בכך את המים, ואף אם ישארו לו בסוף מים בלא פירות, ימשיך לאוכלם בלא לברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - ברכת הפירות ושהכל | כתיבת תגובה

א – הברכה על ההנאה

תקנו חכמים לברך את ברכות הנהנין על ההנאה שאדם נהנה מאכילתו ושתייתו, ואפילו אם הוא אוכל או שותה כלשהו, אם הוא נהנה, עליו לברך, ש"אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה" (ברכות לה, א). אבל מי שאינו נהנה – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ב – דרך הנאה

הנאת האכילה כוללת שני מרכיבים: הנאת החיך מטעמו של האוכל, והנאת המעיים מערכו התזונתי, שמעניק לאדם כוח וחיוניות. ויש מקרים שבהם אדם נהנה במעיו ולא בגרונו, ואזי הדין הוא, שאם אכל כדרך אכילה, עליו לברך לפני אכילתו. למשל, חולה שאינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ג – שלא להפסיק בין הברכה לאכילה

הברכות שתקנו חכמים לומר לפני שאדם נהנה מאכילתו, צריכות להיאמר בצמוד לאכילה. ואין להפסיק אפילו בשתיקה בין הברכה לאכילה או השתייה, אבל הפסקה למשך זמן שאין בו שהות לומר שלוש מילים, כמו: "שלום עליך רבי", אינה נחשבת הפסקה. כדי שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ד – אופן אמירת הברכה

המברך על מאכל או משקה, ראוי שיאחוז אותו בידו בשעת הברכה, שעל ידי כך יכוון ליבו יותר. וראוי לאחוז את המאכל ביד ימין, מפני שהיא חשובה יותר (שו"ע רו, ד). אדם שהוא שמאלי, יש אומרים שהואיל וידו החזקה היא שמאל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ה – עד כמה ברכה פוטרת

בירך על פרי "בורא פרי העץ" מתוך מחשבה שיתכן שירצה לאכול עוד פירות ממה שנמצא בביתו, פטר את כל הפירות שבביתו, ואף שאינם לפניו על השולחן, ואף שלא ידע במדויק אילו פירות נמצאים אצלו. וכן אם בירך 'שהכל' על דג, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ו – היסח הדעת

בירך על מאכל מתוך מחשבה שאולי ירצה להמשיך לאכול ממנו וממאכלים הנפטרים בברכתו, כל זמן שהוא עדיין מתכוון להמשיך לאכול, אפילו אם הפסיק כל היום כולו, יכול להמשיך לאכול על סמך ברכתו הראשונה. אבל אם גמר בדעתו שלא לאכול יותר, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ז – איזה שינוי מקום מחייב ברכה חדשה

כפי שלמדנו, המברך על מאכל, כל זמן שהוא עדיין מתכוון לאכול ממנו, אפילו אם הפסיק כל היום כולו, יכול להמשיך לאכול על סמך ברכתו הראשונה. אבל אם שינה את מקומו, מתעוררת שאלה גדולה, האם עליו לברך שוב במקומו החדש. ובדין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ח – סדר הקדימה בברכות השונות

כשיש לפני האדם כמה מאכלים שברכותיהם שונות, נכון להדר ולברך עליהם לפי סדר החשיבות שאמרו חכמים. שכשם שאדם העומד לדבר לפני שר חשוב, מתכנן היטב את דבריו, במה יפתח ובמה ימשיך, כך העומד לברך לפני מלך מלכי המלכים ראוי לו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

ט – סדר הקדימה בברכות שוות

הרוצה לאכול כמה מיני מאכלים שברכתם שווה, נכון שיאמר את הברכה על המאכל החשוב יותר, שכך הוא כבודה של הברכה שתיאמר על המאכל החשוב, ותפטור בכך את שאר המאכלים שברכתם שווה. כמה כללי חשיבות ישנם: א) המאכל השלם קודם לחתוך, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

י – סדר הקדימה בברכת הפירות ושבח ארץ ישראל

שבעה מינים הזכירה התורה בשבח ארץ ישראל, שנאמר (דברים ח, ז-ח): "כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה… אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". וכיוון שמינים אלו נזכרו לשבח, הרי שכאשר אדם עומד לאכול שני מיני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי ברכה ראשונה | כתיבת תגובה

א – ברכה אחרונה

כשם שתקנו חכמים שיברך אדם לפני שיאכל, כך תקנו שיברך אחר שיאכל. אלא שיש שוני בין הברכה הראשונה לברכה האחרונה, הברכה הראשונה נועדה להודות לה' על ההנאה שיש לאדם מהאוכל, ואמרו חכמים (ברכות לה, א) שהואיל וסברה ברורה היא שאסור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ב – ברכת מעין שלוש

על שבעת המינים מברכים ברכת 'מעין שלוש', שנקראת 'מעין שלוש' כי יש בה תמצית שלוש הברכות שבברכת המזון. כנגד ברכת 'הזן' מזכירים את המזון שאכלו. כנגד ברכת הארץ מזכירים את שבחה שהיא "ארץ חמדה טובה ורחבה". כנגד הברכה על ירושלים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ג – מדיני ברכה 'מעין שלוש'

נכון להקפיד לברך את ברכת 'מעין שלוש' במקום שבו אכלו ובישיבה, שיש סוברים שדיני ברכת 'מעין שלוש' כדיני ברכת המזון (שו"ע קפג, י; קפד, ג. וראו לעיל ד, יג-יד). אכל מזונות, שתה יין, ואכל פירות משבעת המינים, מזכיר בברכה את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ד – בורא נפשות

מתחילה היתה ברכת 'בורא נפשות' רשות, והאמורא הגדול רב היה מברך אותה רק אחר אכילת מאכלים חשובים כבשר וביצה. במשך הזמן התקבל המנהג כחובה, לברך אחר כל אכילה או שתייה 'בורא נפשות' (עי' ברכות מד, ב). וכיוון שברכה ראשונה היא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ה – שיעור כזית לברכה אחרונה

האוכל אפילו כלשהו, כיוון שנהנה, חייב לברך עליו בתחילה. אבל ברכה אחרונה מברך רק מי שאכל לכל הפחות כשיעור 'זית', שכן אמרו חכמים: "אין אכילה פחותה מכזית". כלומר, אכילה של פחות מכ'זית' מעטה כל כך עד שלא נותר ממנה רושם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ו – נפח ולא משקל

השיעורים שדיברו בהם חכמים, הם שיעורי נפח ולא משקל. שכן ברור שיהודים לא הסתובבו עם משקל בכיסם, ולכן חכמים נתנו את שיעוריהם לפי דברים המצויים, כזית וכביצה. וכפי שלמדנו, ההוראה למעשה היא ששיעור זית כחצי ביצה. ואם יש במאכל חללים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ז – שיעור אכילת פרס

אכל את שיעור ה'זית' בהפסקות גדולות, אם עברו מתחילת אכילתו ועד סופה פחות מכשיעור של 'אכילת פרס', שהוא שיעור הלחם שהיו רגילים לאכול בארוחה אחת, עדיין נחשבת אכילתו כאכילה אחת, ויברך אחריה ברכה אחרונה. אבל אם אכל את שיעור ה'זית' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ח – הידורים בדין השיעורים (בריה וכזית)

יש אומרים, שהאוכל בריה שלימה, כגון ענב אחד, או גרעין רימון, חומוס ואפונה, צריך לברך ברכה אחרונה. ואף שאין בו שיעור 'זית', כיוון שיש לו חשיבות מיוחדת, שהוא בריה שלימה, יש לברך עליו ברכה אחרונה (עפ"י ירושלמי). ואמנם נפסק להלכה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

ט – שיעור ברכה אחרונה בעוגה

האוכל כשיעור 'זית' עוגה, היינו נפח של חצי ביצה, מברך 'על המחיה'. ואף שבין מרכיבי העוגה יש ביצים, סוכר ושמן, כך שבקמח עצמו שאכל אין שיעור 'זית', כיוון ששאר המרכיבים טפלים לקמח ונועדו להטעימו, הם מצטרפים אליו לשיעור 'זית'. ובתנאי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

י – שיעור ברכה אחרונה בשתייה

השותה 'רביעית הלוג', שהיא כנפח ביצה ומחצה – חייב בברכה אחרונה. ואמנם יש אומרים שדין שתייה כדין אכילה, והשותה כנפח חצי ביצה, חייב בברכה אחרונה (תוספות). והמחמירים נוהגים לחוש לשיטתם ולא לשתות כשיעור של יותר מחצי ביצה ופחות מ'רביעית'. אולם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

יא – גבינה, לבן וגלידה דינם כאוכל

למדנו שיש הבדל משמעותי בין מאכל למשקה, שמברכים ברכה אחרונה על מאכל בשיעור 'זית' (חצי ביצה) שנאכל במשך זמן 'אכילת פרס' (6 דקות); ועל משקה בשיעור 'רביעית' (נפח ביצה ומחצה) ששתו ברציפות כמקובל. שני סימנים עיקריים מבדילים בין מאכל למשקה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

יב – עד אימתי יכול לברך

צריך לברך ברכה אחרונה מיד לאחר סיום האכילה או השתייה, ואין להתעסק בשום דבר לפני הברכה. שאין ראוי לאדם לעסוק בעסקיו קודם שיודה לה' על המזון שאכל, ועוד, שיש חשש שמא ישקע בענייניו וישכח לברך. בדיעבד, כל זמן שהוא עוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

יג – הטועם ושותה בהפסקות אימתי יברך

לעיתים אדם מתכוון לאכול במשך השעות הקרובות כמה פירות או כמה מיני מזונות, או לשתות כמה כוסות, ועולה השאלה: האם נכון שיברך בתחילה ברכה אחת על כל מה שהוא מתכוון לאכול ולשתות, ובסוף ברכה אחרונה על כל מה שאכל ושתה; … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - ברכה אחרונה | כתיבת תגובה

א – עיקר וטפל

אמרו חכמים: "זה הכלל, כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה" (ברכות מד, א). משל למה הדבר דומה, לאדם שקיבל מחבירו מתנה ארוזה בנייר יפה, שראוי לו שיודה על המתנה, ובכלל ההודאה על המתנה כלולה הודאה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יא - עיקר וטפל | כתיבת תגובה

ב – כשיש ספק אם מאכל טפל לחבירו

לפעמים יש לאדם ספק האם מאכל אחד טפל לחבירו, כגון שהוא אוכל קוגל עם מלפפון חמוץ, ואזי הדין הוא כך: אם ברור לו שהמלפפון טפל לקוגל, מפני שכל מגמת אכילתו היא להטעים את הקוגל, בברכת 'מזונות' שיברך על הקוגל יפטור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יא - עיקר וטפל | כתיבת תגובה

ג – תערובת של שני מינים

מאכלים רבים מורכבים ממיני מאכלים שונים, שאילו היו נאכלים בנפרד היו מברכים על כל אחד מהם ברכה מיוחדת, אבל כיוון שעירבו אותם יחד נעשו למאכל אחד. ולעניין הברכה, המאכל המרכזי שבתערובת הוא העיקר, ושאר המאכלים נעשים טפלים לו ונפטרים בברכתו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יא - עיקר וטפל | כתיבת תגובה

ד – תערובת שיש בה מין דגן

כל מה שלמדנו שהולכים בתערובת מאכלים אחר הרוב הוא בתערובת רגילה, אבל אם אחד המינים שמרכיבים את התערובת הוא מחמשת מיני דגן, ברכתה 'מזונות'. למשל, עוגה, אף שרוב מרכיביה מסוכר, ביצים, אגוזים ושוקולד, אם יש בה קמח מחמשת מיני דגן, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יא - עיקר וטפל | כתיבת תגובה

ה – מאכלים נוספים (שניצל, קובה, שטרודל, פלפל ממולא, מוסקה)

על שניצל עוף או דג מברכים 'שהכל'. ואף שבציפוי שלו יש דגן שמוסיף טעם, כיוון שאינו מעורב בתוך המאכל, ומגמתו היא רק להטעים את הבשר מבחוץ, הבשר נשאר עיקר. וכן חצילים מטוגנים שמצופים בקמח או פירורי לחם, ברכתם 'האדמה' (כך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יא - עיקר וטפל | כתיבת תגובה