הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

א – מצוות חינוך

א,א – מאימתי מתחילים ללמד את הבן תורה ושאר מצוות

גיל חינוך למצוות מבואר בסוכה מב, א: "יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון…"[1].

יסוד מצוות החינוך היא המצווה דאורייתא, ללמד את הילדים תורה, שנאמר (דברים יא, יט): "ולמדתם אתם את בניכם". וזה מתחיל משעה שהילד יודע לדבר, שאז מתחילים ללמד אותו פסוקים מעטים, ומתחילים בפסוקים שיש בהם יסודות תורה ואמונה (ערוה"ש יו"ד רמה, א-ב). ומגיל שש-שבע מתחילים ללמדם ברצינות, כמבואר בבבא בתרא כא, א, בתקנת יהושע בן גמלא: "ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע… ומכאן ואילך אספי ליה כתורא". וכשם שמצוות תלמוד תורה בהדרגה, כך שאר המצוות.

א,ב – כאשר השבת יוצאת מאוחר מאוד

כאשר השבת יוצאת מאוחר, כמו באירופה, וקשה להשאיר את הקטנים שהגיעו לחינוך ערים עד הבדלה. יעשו הבדלה ביום ראשון בלא בשמים ונר, כדין גדולים (חינוך הבנים למצוות כד). ובדין קידוש והבדלה אין הבדל בין בנים לבנות.


[1]. סוכה מב, א: "תנו רבנן: קטן היודע לנענע – חייב בלולב, להתעטף – חייב בציצית, לשמור תפילין – אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון. היודע לשמור גופו – אוכלין על גופו טהרות, לשמור את ידיו – אוכלין על ידיו טהרות. היודע לישאל, ברשות היחיד – ספיקו טמא, ברשות הרבים – ספיקו טהור. היודע לפרוס כפיו – חולקין לו תרומה בבית הגרנות…".

תפריט