ה,א – מלאכה שעשה גוי למען חולה ולמען ישראל
אם הדליק תנור בשביל חולה, מותר גם לבריא ליהנות מהחום. אבל אם הדליק עבור שניהם כאחד, אסור לבריא ליהנות מהחום (מ"ב רעו, לט).
ה,ב – האם מותר ליהנות ממזגן שהגוי הדליק למען יהודי
השאלה האם כיוון שגם בלא המזגן יכל לשבת בחדר לפיכך מותר לו ליהנות מהמזגן, וכמו שאם היה שם אור חלש שאפשר לקרוא לאורו בדוחק מותר ליהנות ולקרוא באור שהוסיף הגוי להדליק למענו. ואם כן יהיה מותר גם לרמוז לגוי בדרך סיפור שחם מדי, כדי שהגוי ידליק את המזגן והיהודי יהנה ממנו. או שהואיל ולא היה שם כלל מזגן, נחשב כנהנה מדבר שלא היה כלל בלא מלאכתו, וממילא אם הגוי ידליק את המזגן בהסכמתו, היהודי יצטרך לצאת מהחדר. באג"מ יו"ד ח"ג מז, ב, כתב שזו הדלקה חדשה, משום שהנאה זו של המזגן לא היתה לו כלל ללא הגוי, ואין להתיר משום שאפשר לישב שם בדוחק ללא המזגן, שהרי גם כשהגוי מבשל עבורו יכל היהודי לאכול את המאכל ללא בישולו ולא אמרינן שהבישול הוא תוספת הנאה. וכן נראה קצת מיבי"א ז, לח; מנחת יצחק ג, כג; אול"צ ב, כה, הערה ה, שדנו האם מותר לומר לגוי בשבת להפעיל מזגן בימי החום, ולא העלו שום סברא להתיר ע"י רמיזה. אולם בשערים המצוינים בהלכה צ, כ, קונ"א לא, החשיב זאת כדבר שיכל לעשותו בלא מלאכת הגוי, ולפי זה מותר לרמוז לגוי בדרך סיפור להדליק את המזגן, וליהנות אח"כ מהמזגן.
ואם יבקש מהגוי לשבת עמו, והגוי ידליק עבור עצמו, לכל הדעות יהיה מותר ליהודים ליהנות עמו.
ואם יש שם צער, הרי שהתירו 'שבות דשבות', ומותר לבקש מהגוי להדליק את המזגן, שכן מצרפים את הדעות שהדלקת מזגן אסורה מדרבנן, וכדי לצאת גם ידי המחמירים שסוברים שהדלקת המזגן אסורה מהתורה, מבקשים שידליק בשינוי, כגון שילחץ על הלחצן באחורי אצבעו.
