פרק יב – הכנת המאכלים

א,א – טוחן מלאכת טוחן חושפת כוחות שגנוזים בטבע, שעל ידי הטחינה יוצאות אל הפועל תכונות שלא באו לידי ביטוי לפני כן. טחינת החיטים מגלה

ב,א – חיתוך ירקות גמרא שבת עד, ב: "אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן". ונחלקו הראשונים בביאור האיסור: דעת ר"ח, ערוך,

ג,א – מקורות מחלוקת רבי ורבי יוסי בר' יהודה מופיעה בשבת יח, א, וקנה, ב. לרבי נתינת המים בקמח אסורה מהתורה, ולריבר"י מדברי חכמים בלבד.

ד,א – מהי עיסה רכה ומהי עבה מקובל לומר שעיסה רכה היא זו הנשפכת, כלומר שאפשר להוריקה מכלי לכלי, ואם יניחו ממנה על צלחת, תתפשט

ה,א – האם מותר לעשות עיסה עבה בשינוי בהערה 8 נתבאר שהשאלה האם התירו ללוש עיסה עבה בשינוי תלוי בשתי סוגיות, עי"ש. ואמנם רבים ביארו

ו,א – לישת תבשיל שנתמעך כתב הרמב"ם (סי' שה מהד' בלאו), והובא בב"י שכא, יט, שמותר ללוש תבשיל בשר וגריסים, ולטורפם בכוח עד שיתערבו ויעשו

ז,א – סחיטת משקים מהתורה ומדרבנן אסור להכין מנה חמה של פירה, שכן שפיכת המים היא הלישה. ובקוסקוס מתעורר ספק, שכן לא ברור אם חלקיקיו

ח,א – סחיטת משקים מהתורה ומדרבנן במשנה (שבת קמג, ב): "אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין". ובגמרא (קמה, סע"א): "אמר רב חייא בר אשי

ט,א – עיבוד וכבישה במאכלים שבת עה, ב: "אמר רבה בר רב הונא: האי מאן דמלח בישרא חייב משום מעבד. רבא אמר: אין עיבוד באוכלין.

י,א – צביעה באוכלים שו"ע שכ, יט: "ליתן כרכום בתבשיל מותר ואין לחוש לו משום צובע, דאין צביעה באוכלים". ומקורו בשיבולי הלקט (פו), שכתב כך