י – צביעה במאכלים

פורסם בקטגוריה פרק יב - הכנת המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-12-10/

י,א – צביעה באוכלים

שו"ע שכ, יט: "ליתן כרכום בתבשיל מותר ואין לחוש לו משום צובע, דאין צביעה באוכלים". ומקורו בשיבולי הלקט (פו), שכתב כך על פי רבי אליעזר ממיץ בספר יראים (סי' רעד). וכתב בדרכי משה (שכ, ב), שאמנם רבי אברהם מינץ, אסר לתת יין אדום ביין לבן, משום צובע. אבל מסיק, שלפי היראים גם זה מותר.

אמנם יש שהחמירו למעשה. רבי יעקב חאגיז בספרו עץ חיים סובר שעל פי הגמ' שבת עה, א, "שוחט משום מאי מחייב, רב אמר משום צובע", יש איסור צביעה באוכלים. ובח"א (נשמ"א כד, ג), ביאר שהיתר צביעה באוכלים כי אין רגילים לצובעם, אבל אומנים שצובעים אוכלים לצורך מכירתם, לפי הסמ"ג ויראים יש לחוש לחטאת, שכן לדעתם הלכה כרב. ודחה דבריו בבאו"ה שכ, יט, עפ"י או"ז, שמה שאמר רב שחייב משום צובע הוא על העור ולא על הבשר שבמקום השחיטה, וממילא גם לרב אין צביעה באוכלים.

ויש אומרים שאמנם במאכלים אין איסור, אבל במשקים אסור מדרבנן, כי זה דומה לעשיית 'עין צבע' האסורה מהתורה לדעת הרמב"ם (ט, יד). וכ"כ רב פעלים (ח"ג או"ח יא; ובן איש חי ש"ש פקודי ג-ד), והאלף לך שלמה (קלו), ור' חיים פלאג'י (לב חיים ג, עח), ועוד כמה אחרונים. לפיכך אסור לשפוך יין אדום לתוך לבן כדי לצובעו באדום, כדי שיהיה כשר לקידוש לכל הדעות. ונראה שגם למחמירים, האיסור הוא דרבנן, שהואיל והמגמה לאכול ולשתות, אין הצבע מתקיים. (ועיין במנו"א ח"ג יג, ח).

ויש להוסיף שגם למחמירים מותר לשפוך יין לבן לתוך אדום, שבזה אין ניכר שצובעו (רבי יעקב חאגיז בעץ חיים, חסד לאלפים שכ, ו, שעה"צ שיח, סה).

למעשה, לדעת רוב מכריע של הפוסקים אין צביעה במשקים, וכן מסוכם ביבי"א ב, כ, ויחו"ד ו, כג, שאין לחוש לדעת המחמירים. וגם כאשר המגמה להאדים את היין לשם קידוש, לא חש להקדים את האדום (חזון עובדיה ע' שמז), וכפי שכתב ד"מ שכ, ב. אמנם בילקוט יוסף שכ, ע' שעה, כתב שהמחמיר לשפוך הלבן לתוך האדום תבא עליו ברכה.

במ"ב שכ, נו, מחמיר כאשר המגמה שיקנו ממנו. ובזה מן הסתם הכל יודו, שהרי הוא גם מכין מקודש לחול. ובשעה"צ שיח, סד-סה, כתב שהעיקר שאין צביעה במשקים (לעניין שפיכת תמצית תה על מים), אלא שלכתחילה אם אפשר טוב יותר לערות את המים על התמצית, לצאת ידי החוששים לצביעה. ויתכן שכאשר המגמה לצבוע את המאכל או המשקה, כדוגמת יין לקידוש, יש יותר מקום להחמיר. ובשש"כ יא, לט, כתב להתיר לתת תמצית פטל לתוך מים, אבל אם הכוונה לצבוע, נכון להימנע.

ובארחות שבת ז, א-ג (ובפתיחה ובהערות), דן יפה בדעת הח"א, אבל לא התייחס לשאר דעות המחמירים, ומתוך כך תמה על המ"ב וסבר שיש מקום להחמיר רק כאשר הצביעה לצורך למכירה. וכעין זה כתב במנחת איש יד, יח-יט. וכפי שלמדנו יש עוד צדדים לחומרא זולת סברת הח"א.

פורסם בקטגוריה פרק יב - הכנת המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן