ז – דינים שונים

פורסם בקטגוריה פרק יב - הכנת המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-12-07/

ז,א – סחיטת משקים מהתורה ומדרבנן

אסור להכין מנה חמה של פירה, שכן שפיכת המים היא הלישה. ובקוסקוס מתעורר ספק, שכן לא ברור אם חלקיקיו נדבקים, ויש להתיר כי הוא דבר שאינו מתכוון. בנוסף לכך, הואיל ונתבשלו אפשר לומר שדינם כקלי, וכדברי באו"ה שכא, יד, 'שמא'. לפיכך נראה שדי שישנה בבחישה, שאין בזה טורח גדול. אבל אין צורך להפוך את סדר נתינת המשקים, מפני שנראה יותר שאין בזה לישה, ובנוסף לכך לדעת רוה"פ אין איסור בנתינת המים. וכן באיטריות יבחש בשינוי. (ועיין לעיל בדין נתינת רוטב לתבשיל שהתייבש לגמרי שהחזו"א הסתפק, ולמעשה כתבתי שמותר, ויבחש בשינוי).

ויערה את המים החמים מכלי שני, שהמנה חמה תהיה כלי שלישי, ועירוי מכלי שני אינו מבשל. אמנם אם ידוע שהוא מקלי הבישול (ורוב מוחלט של המאכלים אינם ידועים כקלי הבישול), אסור לערות עליו מכלי שני אלא מכלי שלישי.

ז,ב – פודינג וג'לי

גם בהלש"ב יג, לט, הביא את דברי האג"מ או"ח ח"ד עד, לש ז, לגבי פודינג, והמשיך לבאר זאת גם לגבי ג'לי. וכ"כ במנו"א ט, טו, והוסיף לגבי ג'לי, שהואיל והוא מתקשה לאחר זמן הוי גרמא באיסור לישה דאורייתא, שאסור מדרבנן. ויותר נראה שזה איסור דאורייתא, וכמבואר לעיל יב, ג, ו.

ז,ג – לישה בירקות חתוכים שאינם נעשים כדייסה

לדעת מהרש"ל וב"ח, אם אינם נעשים גוש ככדור, אינו נחשב לש. ואילו לט"ז שכא, יב, גם בירקות חתוכים דק דק כדוגמת צנון ומלפפונים שייך לש. וכ"כ מ"א כג, וח"א כט, ומ"ב סח. ואם ירצה לעשותו, יתן את המשקים בערב שבת ואזי יכול להוסיף בו מים ולגבלו בשינוי בשבת. ועיין בהלש"ב יג, כח, וארח"ש ו, לב-לו. וכתבתי להקל, שכבר למדנו בהערה 8, שבמקום שיש ספק מותר ללוש בשינוי.

ז,ד – סלט ביצים וטונה

בשש"כ ח, כח, מיקל ללוש בשינוי גם כשנעשית כעיסה, שהתיר לרסק ביצה ותפוחי אדמה (מבושלים ורכים) במזלג. וכתב בהערה צב שכך מנהג העולם והביא צדדים שונים להיתר: שבתהלה לדוד שכא, כב, וכה, כתב שכל שהוא מכין לצורך אכילה סמוכה, נחשב מעט מעט, והרי זה שינוי שמותר לדעת הרבה פוסקים. ועוד שבא"א תנינא שכא, כתב שכל שהביצה אינה מפוררת כקמח אין בה לישה (אולם בסוף סיים שכאשר החלמון מתפורר יש להיזהר שלא לערבבו, לפיכך אין בדבריו סיוע). ומהרשז"א שמע שהואיל ואינו מעוניין שיהיו ממש גוש אחד, אלא רק לערבב, אין נחשב מהתורה כעיסה עבה. ולהבנתו סלט ביצים אינו ממש עיסה, ולכן לרש"ל אין בזה איסור. ולדעתו גם המחמירים בירקות קצוצים יקלו בזה, משום שהביצה מבושלת ומוכנה לאכילה, והבצל והשמן הם רק תבלין, ולכן יש מקום לומר שאין בה איסור לישה (עפ"י באו"ה שכא, יד, 'שמא', ועיין לעיל בהרחבה על כך). ולכן אין לערער על המנהג. ועוד יש להוסיף, שאם יכין את הסלט סמוך לאכילה, הרי שלדעת הרשב"א אין בזה לישה (הגרע"י צירף סברת הרשב"א, וכ"כ במנו"א ח"ב ט, יט). אמנם נלענ"ד שמנהגם היה לעשות סלט ביצים שאינו קצוץ מאוד כעיסה אחידה, ואולי בדורנו נעשו מפונקים ועושים סלט קצוץ מאוד כעיסה אחידה, ואף שרוב הסברות להקל קיימות גם בזה, מ"מ טוב להחמיר שלא לעשות את הסלט כעיסה אחידה. וכעין זה כתב הלש"ב יג, לא.

וכתבתי ללוש בשינוי שתי וערב, ובדרך כלל כשילוש בשינוי כזה העיסה לא תיעשה אחידה, אמנם אין זה מעכב שלא תיעשה העיסה אחידה ושלא יעשה את הסלט קצוץ מאוד, שהואיל ויש מקילים גם בעיסה עבה ללוש אותה בשינוי, הרי הוא ספק ספיקא ואפשר להקל. גם במנחת איש ד, מא-מב, היקל בשינוי. (אמנם אם הוא מערבו בשמן במקום מיונז, חשש לכתחילה לדעת רבי).

ז,ה – הדבקת שיניים תותבות

ישנה אבקה המיועדת להדבקת שיניים תותבות לחניכיים, שמפזרים אותה על גבי השיניים התותבות, ואח"כ כשנותנים אותן לפה, האבקה נרטבת ברוק ומדביקה אותם. ולדעת שש"כ יד, מ, וארח"ש ו, נו, הדבר אסור בשבת משום לישה. בשבט הלוי ד, לב, התיר. וכן התיר בציץ אליעזר (טו, כה), ובילקוט יוסף (שיד, יז) בשם אביו, משום שלישה זו אינה מתקיימת אפילו יום. ואפילו אם נאמר שיש בזה איסור לישה דרבנן, לישה מדרבנן מותרת ע"י שינוי ואין לך שינוי גדול מזה. וכך מבואר להלן יד, ז.

פורסם בקטגוריה פרק יב - הכנת המאכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן