פרק ב – הלכות סוכה

א,א – הכל מודים שהסוכה דירת ארעי ועיקרה הסכך במשנה הראשונה (ב, א): "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר". ונחלקו שלושה

ג,א – דין צילתה מרובה מחמתה משנה סוכה ב, א: "ושחמתה מרובה מצילתה – פסולה". ובמשנה כב, א: "ושצילתה מרובה מחמתה – כשרה". ובגמרא כב,

ז,א – האם מחיצת לבוד של שתי או ערב שווה למחיצה רגילה לדעת רבים מחיצת לבוד כשרה לסוכה כמו מחיצה גמורה, וכ"כ רש"י (ז, א, 'דופן');

ח,א – מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה פסולה סוכה כד, ב: "אמר רב אחא בר יעקב: כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה – אינה

ט,א – דין סוכה תחת האילן והדין כשהשפילו את ענפי האילן משנה ט, ב: "העושה סוכתו תחת האילן – כאילו עשאה בתוך הבית". ובגמרא: "אמר

יג,א- העמדת הסכך קודם בנית הדפנות לדעת מהרי"ל (הל' סוכה ו), והגהות מיימוניות (ה, מ), אין להעמיד הסכך קודם שיעשה הדפנות. אלא שלצורך העמדת הסכך,

יד,א – עד כמה צריך לטרוח ולהשקיע כדי שלא יצטער בה כלל שאל מהר"ח אור זרוע סי' קצד, מדוע פוטרים את החתן ושושביניו מהסוכה מטעם

טז,א – איסור שימוש בעצי סוכה מדאורייתא ומדרבנן סוכה ט, א: "אמר רב ששת משום רבי עקיבא: מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה? תלמוד לומר

יז,א – מהי פרגולה פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות, כדי ליצור מקום מוצלל שניתן לשבת בו בנוחות. עיקר הפרגולה הוא גג שנשען