ז,א – האם מחיצת לבוד של שתי או ערב שווה למחיצה רגילה
לדעת רבים מחיצת לבוד כשרה לסוכה כמו מחיצה גמורה, וכ"כ רש"י (ז, א, 'דופן'); ריטב"א (ז, א, 'איתיביה'); עיטור (הל' סוכה פ, א); לבוש (תרל, ח); מאמ"ר (ו); כה"ח (יח); חזו"ע (עמ' ו); ושו"ת תפלה למשה (ב, לז).
ולמ"א (ריש סי' תרל) עפ"י תוס' (טז, ב, 'בפחות'), ור"ן, היא מחיצה גרועה, ולכן רק אם היא מקיפה ארבע רוחות – כשרה. וכ"כ פמ"ג (א"א בראש סי' תרל); חיי אדם (קמו, ג); בית השואבה (דיני דפנות, כח); מ"ב (תרל, ז). וכתבו בשבט הלוי (ט, קלט), והלח"ב (ה, ח), שלפי המ"א עצמו כאשר הפסול מדרבנן ואין לו סוכה אחרת, יכול לברך על ישיבתה, וכן הדין במחיצה זו. (ולבכורי יעקב תרל, ד, כל ההיתר לעשות מחיצה על פי כללי לבוד הוא לשיירה בדין עירובין, אבל ליחיד לא התירו וכן סוכה דינה כיחיד, ולכן אפילו עשה ד' מחיצות של לבוד פסולה. וכ"כ חזו"א עה, יב).
אבל מחיצת שתי וערב דינה כדין מחיצה גמורה לכל הדעות.
