ארכיון הקטגוריה: ליקוטים א

ב – מספר העולים

בכל שבוע קוראים לפחות ארבע פעמים בתורה: ביום שני, ביום חמישי, בשבת בשחרית ובשבת במנחה. בנוסף לכך, תקנו חכמים שבימים מיוחדים, כמו חגים וראשי חודשים, יקראו בתורה מעניינו של יום. מספר העולים שמעלים לתורה משתנה לפי קדושת היום, ככל שהיום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ג – מספר הפסוקים

אחת מעשר התקנות שתיקן עזרא הסופר היא, שכל עולה לתורה יקרא לפחות שלושה פסוקים. וביום שיש בו רק שלושה עולים, אזי ביחד יקראו לפחות עשרה פסוקים (ב"ק פב, א). כלומר אחד מהעולים צריך לקרוא ארבעה פסוקים, וכך יצא שיקראו לפחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ד – תקנת הנכנסים והיוצאים

ישנם דינים, שהם כל כך עקרוניים בקריאת התורה, עד שחכמים תקנו כמה תקנות כדי שאפילו הנכנסים והיוצאים באמצע הקריאה בתורה, לא יטעו לחשוב שהקורא עבר עליהם. מדובר בשתי הלכות: האחת, שכל עולה צריך לקרוא לא פחות משלושה פסוקים, והשנייה, שצריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ה – ברכות התורה

למרות שכל אדם מברך בבוקר את ברכות התורה, קבעו חכמים שהעולים לקריאת התורה יברכו שוב לפני הקריאה ולאחריה את ברכות התורה. וזאת כדי לקבוע בלב העולה והשומעים את מקורה האלוקי של התורה. מתחילה היה המנהג שרק העולה הראשון והאחרון ברכו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ו – הקורא והעולה

מתחילה היה המנהג, שכל מי שקראו לו לעלות לתורה, היה קורא בעצמו. וכידוע אין בספר התורה ניקוד וטעמים, ולכן כל אדם היה לומד את פרשת השבוע היטב עם טעמים, באופן כזה שאם יקראו לו לעלות לתורה, יוכל לקרוא את חלקו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ז – דין מי שאינו יודע לקרוא ועיוור

שאלה: האם אפשר שיעלה לתורה אדם שכלל אינו יודע לקרוא, או עיוור שאינו מסוגל לקרוא מאחר שאינו רואה? לדעת ה'שולחן-ערוך' (או"ח קלט ב), אע"פ שכיום המנהג שבעל הקורא הוא זה שקורא לפני הציבור בתורה, מכל מקום הואיל והעולה חייב לקרוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ח – האם מותר להוסיף עולים?

לאחר שלמדנו (בהלכה ב) כמה עולים צריכים להעלות לתורה בכל יום, יש לברר האם בשעת הצורך, כשיש אנשים רבים שרוצים לעלות לתורה, כמו למשל בשבת חתן, מותר להוסיף ולהעלות יותר עולים ממה שתקנו חכמים. התשובה תלויה ביום. בשבתות ובחגים שבהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ט – הקדמת הכהן מפני דרכי שלום

במשנה במסכת גיטין (גיטין נט, א) מובאות כמה תקנות שתקנו חכמים מפני דרכי שלום. אחת מהן קשורה לקריאת התורה, והיא שהכהן יעלה תמיד ראשון, ואחריו הלוי ואחרי הלוי ישראל. והטעם לתקנה הוא, שהרי ברור שהעלייה הראשונה היא המכובדת מכל העליות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

י – הקדמת הכהן בימי חול

ואמנם הגמרא (גיטין נט, ב) מבארת שהתקנה שהכהן יקרא ראשון היתה דווקא בשבתות, שאז מתאספים אנשים רבים לבית הכנסת, אבל בימי שני וחמישי, שבהם המתפללים מועטים יותר, אין צורך להקדים דווקא את הכהן, מפני שחשש המחלוקת מסתלק. אולם כתבו התוספות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

יא – הוצאת ספר שאינו מוכן לקריאה

אין גוללים ספר תורה מפרשה לפרשה בציבור מפני כבוד הציבור (יומא ע, א; שו"ע או"ח קמד, ג). כדי להבין את ההלכה, צריך לזכור שספר תורה כתוב כולו על רצף אחד של יריעות עור, כאשר תחילתו בבראשית כרוכה על עמוד אחד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

יב – איסור דיבור בעת הקריאה בתורה

אמרו חכמים (סוטה לט, א), שמשעה שנפתח ספר התורה כדי לקרוא בו, אסור לקהל לדבר זה עם זה אפילו בדבר הלכה, וזאת מפני הכבוד שצריך כל אחד לבטא כלפי הקריאה הציבורית בתורה. וכן נאמר בספר נחמיה (נחמיה ח, ה), "וַיִּפְתַּח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

יג – הקריאה בטעמים ובניקוד ואיזה טעות מעכבת

כפי שלמדנו (הלכה ו) הקורא צריך להכין את הקריאה היטב, מפני שבספר התורה אין ניקוד וטעמים, והקורא צריך לדעתם על פה, כדי לקרוא במדויק הן את האותיות בנקודותיהן, והן את המילים על פי המנגינה של טעמי המקרא. בדיעבד, כאשר אין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

יד – כיצד מתקנים כאשר המשיכו לקרוא אחר הטעות?

אם טעו בטעות שמשנה את המשמעות, ושמו לב לטעות רק אחר שהמשיכו לקרוא, צריכים לחזור ולקרוא את המילה כהלכתה, ולהמשיך ולקרוא ממנה והלאה כסדר, עד לסיום קריאת העולה. לפעמים לא מספיק לקרוא נכון מאותה המילה שטעו בה, מפני שקריאה כזו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

טו – האם מותר לקרוא בספר תורה פסול?

ספר תורה כשר הוא ספר תורה שכל אותיותיו כתובות כהלכתן לשם שמיים בדיו על הקלף, ואם אפילו אות אחת נכתבה שלא כהלכתה, ספר התורה כולו פסול. הלכה זו מבליטה בפנינו את אופיה המיוחד של התורה, היא אינה אוסף של מעשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

טז – מה הדין כשנמצאה טעות באמצע הקריאה?

אם התחילו לקרוא בתורה, ובאמצע הקריאה נתגלתה טעות שפוסלת את הספר, צריך להוציא ספר תורה כשר מן הארון, ולהמשיך ולקרוא בו עד לסוף הפרשה. אבל על מה שכבר קראו אין צריך לחזור, והטעם לכך, שהואיל ויש כמה פוסקים שסוברים שמצד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

א – כבוד ספר תורה

ספר התורה הכתוב בדיו על הקלף, הוא העדות הנאמנה למעמד הר סיני ולמתן תורה, ועל כן מצווה לכבד ולהדר את ספר התורה, ולייחד לו מקום. וכל היושב לפניו צריך לישב בכובד ראש באימה ופחד. לא ירוק אדם כנגד ספר תורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ב – האיסור להפנות את הגב לספר התורה

דרך כבוד שלא להפנות את הגב כלפי הקודש. וכך היה עושה הכהן הגדול בעת שהיה יוצא מקודש הקודשים, לא היה מפנה את גבו ויוצא, אלא יוצא כשפניו אל הקודש. וכן הכהנים והלוויים, בעת שהיו נפטרים לביתם, היו הולכים ופניהם אל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ג – זהירות בקדושתו בהולכתו ונגיעה בו

לעיתים צריך להוליך ספר תורה ממקום למקום, כגון מבית כנסת שבעיר אחת לבית כנסת שבעיר אחרת. גם בעת שמוליכים אותו יש לשמור על כבודו. בזמן שהיו רוכבים על חמורים, לדעת הרא"ש מותר היה להניחו בתיק שקשור אל החמור מאחוריו, ולדעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ד – דין ספר תורה שנפל

במשך השנים והדורות היו אירועים מצערים שספר התורה המקודש נפל לארץ. פעמים שהחזן בעת שהוביל את התורה לבימה נפל ועימו ספר התורה. ופעמים שהמגביה כשל וספר התורה נפל מידיו. ואז התעוררה שאלה מה צריך לעשות אחר אירוע מזעזע שכזה. ברור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ה – זהירות בכבוד ספרים מודפסים

ספרי הקודש המודפסים, כגון חומשים וסידורים, או גמרות וספרי ראשונים ואחרונים, אף שאין קדושתם כקדושת ספר התורה שנכתב בדיו על קלף, מכל מקום יש בהם קדושה וצריך לנהוג בהם כבוד (ט"ז יו"ד רעא, ח). ונזכיר כמה הלכות בקיצור: הרוצה להניח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

מכבודו של ספר התורה, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא כרוך במטפחת ונתון בתוך התיק שלו. אבל מי שיש לו קמיע מכוסה בעור, ובתוכו שמות קדושים, מותר לו להיכנס עימו לבית הכסא (שו"ע יו"ד רפב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ז – כתיבת פסוקי תורה שלא בתוך חומש שלם

כל התורה מהווה גילוי אחד מושלם של דבר ה' בעולם, וכבר למדנו שספר תורה שחסרה בו אות אחת כולו פסול. ולכן אמרו חז"ל שאסור לכתוב קטעים מן התורה. החלק הקטן ביותר שאפשר לכתוב מן התורה הוא חומש שלם, שאף שאינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ח – שבעת השמות הקדושים ומעמדם

את הקב"ה בכבודו ובעצמו אין יכולת לשום נברא להכיר. כל מה שאנו מסוגלים להכיר הוא את גילויו בעולם. שכן הוא נתגלה לעם ישראל ולנביאיו, ולכל סוג של גילוי ישנו שם מיוחד. בשבעה שמות קדושים נקרא הקב"ה בתורה, וכל שם מבטא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

ט – איסור מחיקת השם

אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שנקרא בהם הקב"ה, שכל המאבד שם מן השמות פוגע בכבוד שמיים, שנאמר לגבי עבודה זרה (דברים יב, ג-ד): "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא". אבל לגבי שמותיו של הקב"ה נאמר בהמשך: "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

י – דין שם שנכתב שלא לשם קדושה

איסור מחיקת השם שלמדנו, חל על שם שנכתב לשם קדושה, שאם כתבו את השם לשם קדושה אפילו אם כתבוהו על כלי או על בגד – אותו שם נתקדש ואסור למוחקו, ויש לחתוך את הבגד או את הכלי סביבותיו ולגנוז את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

יא – כתיבת אותיות של שמות במשמעות אחרת

למדנו בהלכות הקודמות שאסור מן התורה למחוק או לאבד אחד מן השמות הקדושים שנתכנה בהם הקב"ה. אולם צריך לדעת שלכל אחד מן השמות הקדושים יש גם משמעות ארצית אחרת, ומי שכתב אותיות אחד השמות במשמעות אחרת, אין בכתיבתו שום קדושה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

יב – 'שלום'

למדנו בהלכות הקודמות (ח-ט) שיש איסור מהתורה למחוק אחד מן השמות הקדושים שנקרא בהם הקב"ה. לפיכך נזהרים שלא לכתוב בחינם את שמות השם, וכן שלא לכותבם בעיתון או במכתב שעתיד אח"כ להיזרק. השאלה מה הדין לגבי כתיבת 'שלום' במכתב או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

יג – שמות השם בלועזית, וסימנים לשם השם

למדנו שישנו איסור מן התורה למחוק אחד מן השמות של הקב"ה. אלא שכל זה בשמות בשפה העברית, שהיא לשון הקודש, ובה נברא העולם, ובשפה זו קבע הקב"ה כיצד יקראו לו בני האדם, ועל כן ישנו איסור מן התורה למחוק אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

יד – גניזת ספרי קודש מודפסים

ספר תורה שנתבלה עד שאין ראוי לקרוא בו יותר, נותנים אותו בכלי חרס וקוברים אותו בקבר תלמיד חכם, וזוהי גניזתו (מגילה כו, ב; שו"ע יו"ד רפב, י). דין זה נאמר לגבי ספר תורה שנכתב בדיו על קלף. השאלה מה דינם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | 2 תגובות

טו – איסור אזכרת שם שמיים לבטלה

מצוות עשה מן התורה לירא את השם, שנאמר (דברים ו, יג; י, כ): "אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא". המשמעות הפשוטה של מצווה זו, שנזכור תמיד שה' ברא את העולם ומקיים אותו בכל רגע ורגע, ומשגיח ויודע את כל אשר נעשה בעולם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

טז – האם מבטאים שם השם בעת הלימוד

למדנו שאסור להזכיר שם שמיים לבטלה. אך ראוי לברר מתי נחשבת אזכרת השם לבטלה ומתי לא. ברור שכאשר מתפללים צריכים להזכיר את השם, ואזכרות אלו הן חלק מהתפילה. וכן כאשר לומדים תנ"ך, קוראים את הפסוקים בשלמות. השאלה היא, כאשר לומדים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

יז – האם יש קדושה בכתב אשורי?

מעלה מיוחדת ישנה בלשון העברית שהיא לשון הקודש שבה ניתנה התורה, וגם העולם שנברא על ידי אמירה ודיבור של הקב"ה, נברא על ידי דיבור בלשון הקודש. נמצא שהמילים בשפה העברית מבטאות בצורה המושלמת ביותר את המהות הפנימית של כל דבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - כבוד ספר תורה ושמות קדושים | כתיבת תגובה

א – מצוות בניית בית כנסת

בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים, מצווה עליהם לייחד לעצמם בית כדי שיתפללו בו את תפילותיהם, ובית זה נקרא בית כנסת (רמב"ם הל' תפילה יא, א). ומצווה גדולה לבנותו, שנאמר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". ואמנם ברור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ב – אחדות ישראל בבית הכנסת

כידוע ישנה מצווה לבנות בית כנסת, אלא שלעיתים מתעוררת שאלה, כאשר ישנו בית כנסת אחד באזור, ומקצת מן הקהל רוצים להקים לעצמם בית כנסת אחר, האם גם במקרה כזה ישנה מצווה להקים בית כנסת, או שמא המצווה היא דווקא להישאר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ג – סגולות בית הכנסת לקיום האומה ולאריכות ימים

כדי להבין את ערכו העצום של בית הכנסת, יש להקדים ולומר, שקיומו של עם תלוי בארצו. ולכן כל עם שנאלץ לגלות מארצו, תוך זמן קצר איבד את זהותו ונטמע בין בני המקום שאליו גלה. העם היחיד שנשאר חי וקיים בלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ד – מיקומו של בית הכנסת

כיוון שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ובו שורה השכינה, קבעו חז"ל שצריך לקבוע את מקומו בגובהה של עיר. כלומר, יש לבנותו על המקום הגבוה ביותר שבאותו ישוב, כדי להמחיש לעיני כל שזה הבניין המכובד והחשוב ביותר. ואם בונים כמה בתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ה – שלא לסתור בית כנסת

הואיל וקיומו של בית הכנסת הוא דבר נחוץ ממדרגה ראשונה, אסרו חכמים לסתור בית כנסת לפני שבונים אחר במקומו. כלומר, גם כאשר ישנה תוכנית ברורה, להחריב את בית הכנסת על מנת לבנות אחר במקומו, ובינתיים יש להם מקום זמני להתפלל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ו – מהו בית הכנסת וכיצד מתנהגים בתוכו

כידוע בית הכנסת הוא מקום קדוש, וחז"ל קראו לו 'מקדש מעט'. ויש להתנהג בתוכו ביראה, שכן נאמר לגבי בית המקדש: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), וקדושת בית הכנסת היא מעין קדושתו של בית המקדש. וכל המשתמש בבית הכנסת לשימוש של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ז – בית מדרש, קדושתו וכיצד נוהגים בו?

קדושת בית מדרש שנועד ללימוד תורה, מרובה מקדושת בית כנסת שנועד לתפילה, מפני שמצוות תלמוד תורה גדולה ממצוות התפילה. ואף-על-פי-כן בכמה דברים ניתן להקל בבית המדרש יותר מאשר בבית הכנסת. למשל, בבית הכנסת אסור לאכול או לשתות, מפני שיש בזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ח – סעודות מצווה בבית הכנסת

שאלה שרבים שואלים היא, האם מותר לערוך בבית הכנסת סעודות של מצווה, כגון סעודות ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה, וכדומה? תשובה: בתלמוד הירושלמי מסופר שהיו נוהגים לאכול סעודות קידוש החודש ועיבור השנה בבית הכנסת. מכאן שאף שככלל ישנו איסור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

ט – נשיאת נשק בבית כנסת

כתבו כמה מחכמי הראשונים, שאסור להיכנס לבית הכנסת עם סכין ארוכה (שו"ע או"ח קנא, ו, עפ"י מהר"ם מרוטנבורג ועוד). דין זה מבוסס על מצווה מן התורה, שלא לבנות את המזבח על ידי שימוש בכלי ברזל. שנאמר (שמות כ, כב): "וְאִם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

י – האם מותר להכניס כלב נְחִיָה לבית כנסת?

עוורים רבים נוהגים כיום להיעזר בכלבי נְחִיָה, המאולפים לסייע להם כדי שלא יכשלו בדרכם. והתעוררה שאלה, האם מותר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת? הרב משה פיינשטיין התיר על סמך כמה מקורות מדברי חז"ל, שמשמע מהם שהיו רגילים להכניס לבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

יא – האיסור לשבור דבר מבית הכנסת

נאמר בתורה (דברים יב, ב-ד): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם… וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם… לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלוֹהֵיכֶם". ובספרי (דברים פיסקא סא) למדו מכאן שכל המנתץ דבר מן המקדש או המזבח עובר בלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

יב – דין דירה שמעל בית הכנסת

במקומות רבים בארץ, קבעו בית כנסת בקומה הראשונה של בניין רב קומות, ובקומות שמעליו ישנן דירות רבות. השאלה האם יש הגבלות כל שהן על הדיירים המתגוררים מעל בית הכנסת? תשובה: הדין הוא שאם הבניין נבנה לשם בית כנסת, אזי יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות בית כנסת | כתיבת תגובה

א – יסוד ההלכה

בתלמוד במסכת קידושין (לא, א) מסופר על רב הונא בריה דרב יהושע, שלא היה הולך ארבע אמות בגילוי הראש. משום שאמר: שכינה למעלה מראשי ואיך אלך בראש מגולה. הכיפה כאילו תוחמת את גבולו של האדם, ומזכירה לו שיש מי שהוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות כיפה | כתיבת תגובה