חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

א – מצוות בניית בית כנסת

בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים, מצווה עליהם לייחד בית שבו יתכנסו להתפלל, ובית זה נקרא בית כנסת (רמב"ם הל' תפילה יא, א). ומצווה גדולה לבנותו, שנאמר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". ואף שעיקר כוונת הפסוק להורות על בניית בית המקדש, ענף שמתפשט ממצווה זו הוא המצווה לבנות בית כנסת. שכן מטרת שניהם אחת, לייחד בית לעבודת ה' והשראת שכינתו בישראל. וזהו שאמר הנביא יחזקאל (יא, טז): "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט", ופירש רבי יצחק: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" (מגילה כט, א). שהקדושה השורה בבית הכנסת היא מעין הקדושה ששורה בבית המקדש. וכן התפילות שנאמרות בבית הכנסת נתקנו כנגד הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש.[1]

במיוחד לאחר שנחרב בית מקדשנו, וגלינו מארצנו, ואף השכינה גלתה עמנו, הצורך בבית הכנסת גבר. ואף כיום ששבנו לארצנו, כיוון שבית המקדש עדיין חרב, בתי הכנסת ובתי המדרש משמשים כ'מקדש מעט'. כלומר, בנוסף לכך שבהם מתכנסים לתורה ותפילה, הם גם משמרים את זיכרון התגלות השכינה שהיתה בבית המקדש.

כיוון שהשכינה שורה בבית הכנסת, גם בלא מניין מצווה להתפלל בבית הכנסת, לפיכך גם מי שאיחר לתפילה במניין, טוב שיתפלל בבית הכנסת (ברכות ו, א; שו"ע או"ח צ, ט).

נמצא אם כן שהקמת בית הכנסת נועדה לשתי מטרות: האחת, לסייע לקיומן המסודר של התפילות, והשנייה, לשמש כ'מקדש מעט', שממשיך את קדושת המקדש לקהילה.

כיוון שמעלת בית הכנסת חשובה כל כך, על כל הקהל מוטלת חובה לבנותו. ואם ישנם יהודים שאינם מעוניינים להשתתף בתשלומים לבניית בית הכנסת, נציגי הציבור יכולים לחייבם להשתתף במימון הבניין (שו"ע קנ, א). בדרך כלל חלוקת התשלומים נקבעה לפי העושר, העשירים שלמו יותר, והעניים פחות. ויש קהילות שקובעות תשלום שווה לכל אדם שמתפלל בבית הכנסת. ויש קהילות שמממנות את בניית בית הכנסת על ידי מכירת מקומות הישיבה בבית הכנסת, ולעיתים אף מעלים את המחיר של המקומות הקדמיים, וכל אחד מחליט איזה כסא ברצונו לקנות.

בני קהילה שאין ביכולתם לממן בניית בית כנסת, צריכים לשכור לעצמם מקום לתפילה, וכשיתעשרו יבנו בית כנסת קבוע (מ"ב קנ, ב).


[1]. יש אומרים שהקמת בית הכנסת היא מצווה מן התורה, בכלל המצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכן משמע מהזוהר רעיא מהימנא בשלח נט, ב. ויש סוברים שבניית בית הכנסת היא מצווה דרבנן, כזכר למקדש וכדי לקבוע מקום לתפילה. (עי' בשדי חמד כללים מערכת הב' אות מג-מד).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן