חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – האם חובה לומר פסוקי דזמרה

מתחילה, בתקופת התנאים, נחשבה אמירת פסוקי דזמרה כמנהג חסידות ששיבחוהו חכמים, ותקנו לפתוח את אמירת פסוקי דזמרה בברכת "ברוך שאמר", ולחותמם בברכת "ישתבח". במשך הזמן נתפשט המנהג ונעשה למנהג מחייב, וכל הגברים פותחים את תפילתם בפסוקי דזמרה (פניני הלכה תפילה יד, 1).

אולם נשים פטורות מאמירת פסוקי דזמרה, מפני שפסוקי דזמרה תלויים בזמן, שזמן אמירתם לפני תפילת שחרית, ונשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. ואמנם יש אומרים, שהואיל ונשים חייבות להתפלל עמידה, חייבות גם לומר פסוקי דזמרה כדי להתכונן על ידם לתפילה. אולם לדעת רוב הפוסקים, אף כי נשים חייבות בתפילת עמידה, מההכנות וההקדמות שאינן מעכבות את התפילה – נשים פטורות, שעליהן כבר חל הכלל שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. וכך ההלכה, שנשים אינן מחויבות לומר פסוקי דזמרה, והרוצות להדר, רשאיות לאומרם עם ברכותיהם, כדי להתכונן בשלימות לתפילה (כמבואר לעיל ב, 10).[2]


[2]. במ"ב ע, ב, כתב, שלפי רע"א נשים חייבות בפסוקי דזמרה, שהם הכנה לתפילה. אמנם ציין בשעה"צ שדעת שו"ע הרב ע, א, שפטורות. והאמת שרבים תמהו על המ"ב כיצד למד מרע"א שנשים חייבות בפסוד"ז. ויש שהורו למעשה, שנשים חייבות בפסוד"ז הואיל ולכך נוטה דעת המ"ב, כ"כ בהליכות בת ישראל ב, ז, ואש"י ז, י. וכ"כ בבירור הלכה (זילבר) תנינא או"ח ע', והוכיח כן מלשון מהרי"ל. אולם לרובם המכריע של הפוסקים, נשים פטורות מפסוד"ז, וכ"כ בשו"ע הרב ע, א, ערוה"ש ע, א, יחו"ד ג, ג, מחזה אליהו טו. יתר על כן, הרי יש אומרים שנשים חייבות בתפילה אחת ביום, ורשאיות לצאת במנחה, ויש אומרים שחייבות רק בברכות השחר והתורה, כמבואר לעיל ב, ג-ד, ורבות נוהגות כן (ע' בהליכות שלמה ב, הערה ה), וממילא ברור שפטורות מפסוד"ז.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן