חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – הברכות השונות

הטועה ומברך על עצי בשמים 'עשבי בשמים' או על עשבי בשמים 'עצי בשמים' – לא יצא, שכן העצים אינם עשבים והעשבים אינם עצים. לפיכך, יש לדעת היטב מהו עשב ומהו עץ. תחילה נקדים שגם שיח נקרא בלשון חכמים עץ, ולכן בפועל רוב צמחי הבשמים הם עצים. שלושה תנאים לעץ: א) מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב) ענפיו או עליו יוצאים מן הגזע או הגבעול ולא מן השורשים. ג) הגזע או הגבעול קשה. כאשר מתקיימים שלושת התנאים הללו, מברכים 'עצי בשמים'. לעומת זאת, שני תנאים למין עשב: א) גבעולו רך. ב) צריך לזורעו כל שנה מחדש או שעליו יוצאים משורשו. ובכל מצבי הביניים, יש ספק אם הוא עשב או עץ, ויש לברך 'מיני בשמים'[5]

נזכיר כמה מינים שברכתם 'עצי בשמים': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה, פרחים ועלים של אילנות ולואיזה מזן של גבעול קשה.

מינים שברכתם 'עשבי בשמים': פיגם, יקינתון ונרקיס שגבעולו רך.

לגבי נענע ולואיזה מזן של גבעול רך הסתפקו, ולכן עדיף לברך עליהם 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר אם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני בשמים'.

תבלינים אינם נחשבים כפירות, הואיל ואינם נאכלים כשלעצמם אלא רק כתוספת. וגם אינם נחשבים כעצי בשמים או עשבי בשמים, הואיל ועיקרם לטעם ולא לריח. לפיכך, הנוטלם כדי ליהנות מריחם, מברך 'מיני בשמים' (רשב"ץ, עי' שעה"צ רטז, יב; כה"ח לד).

אנשים רבים נהנים מריח הקפה, ובמיוחד בזמן שקולים וטוחנים אותו. והעובר ליד חנות שקולים בה קפה או טוחנים אותו כדי למוכרו, כיוון שבעל החנות מעוניין שיריחו את ריחו הטוב ויבואו לקנותו, העובר שם ונהנה מן הריח, חייב לברך 'מיני בשמים'. אבל העובר ליד מפעל להכנת קפה, גם אם נהנה מהריח לא יברך, הואיל וייעודו של הקפה שם למסחר ולא להנאת ריח. ורק אם יטול מן הקפה בידו או יתקרב אליו כדי להריחו, חייב לברך. וכן דין הפותח שקית קפה חדשה, אם נטלה כדי ליהנות מריחה – חייב לברך. ואפילו מי שמכין כוס קפה לשתייה, שאז ריח הקפה חלש יותר, אם מתחילה יתכוון גם ליהנות מריח הקפה – יברך 'מיני בשמים'. ואם לא חשב על כך והתחיל לשתות, הריח טפל לטעם, ולא יברך עליו.[6]
על לחם חם, למרות שריחו טוב, אין מברכים (רמ"א רטז, יד, מ"ב נה), משום שריחו טפל לחשיבותו. ועוד, שאין הוא ריח שנהנים ממנו כשלעצמו אלא הוא ריח שמעורר תיאבון, נמצא שהוא טפל לאכילה. ולכן גם אין מברכים על ריח בשר צלי.


[5]. לרוה"פ החלוקה בין עשב לעץ היא כפי החלוקה בין פרי אדמה לפרי עץ (ראו לעיל ח, ב). ולדעת רא"ה וריא"ז, החילוק תלוי במראה, שאם הגבעול רך הוא עשב, ואם קשה הוא עץ. וכתב בבאו"ה רטז, ג, 'עצי', שיש לחוש לכל הדעות. אבל שלא כמו בפירות, שבהם במקרה של ספק מברכים 'האדמה', שכן גם פירות העץ צמחו מן האדמה, בברכת הריח אין אפשרות לברך 'עשבי בשמים' על עצים, שכן העץ אינו עשב. ולכן בכל מקרה של ספק בין עשב לעץ, מברכים 'מיני בשמים'.

[6]. בפרח שושן א, יג, הזכיר שצריך לברך על קפה כתוש חם, וכתב לברך 'הנותן ריח טוב בפירות'. וכ"כ מ"ב רטז, טז, וחזו"ע עמ' שכט. אבל לפי מה שלמדנו לעניין תבלינים, כיוון שכיום אין אוכלים את הקפה בנפרד, ברכתו 'מיני בשמים' (ברכ"ה ח"ג יב, יט. וזאת הברכה עמ' 381-קמד. ובעבר אכלוהו גם בנפרד עם סוכר, ולכן ברכתו היתה 'הנותן'). כדין קפה כך דין הנהנה מריח התה, שאם נטלו כדי ליהנות מריחו יברך 'מיני בשמים'.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן