ביאר רבי חיים ויטאל (שערי קדושה ג, ז), שישנם חמישה אופנים של התגלויות רוחניות, לאחר שפסקה הנבואה:
האחד, שיימשך אל נפשו אור עליון משורש נשמתו שבעליונים, ועל ידי כך יזכה להשגות גבוהות, וזו המדרגה הרגילה של רוח הקודש (שם ג, ה). אמנם צריך זהירות גדולה בזה, כי מי שאינו נקי מחטאים, גם הגילויים שיקבל יהיו מעורבים בטוב ורע, אמת ושקר.
השני, כל אדם שמקיים מצווה, בורא על ידי כך מלאך טוב, היינו כוח רוחני שמוסיף ברכה בעולם ומלמד עליו זכות. כדברי המשנה (אבות ד, יא): "העושה מצווה אחת – קונה לו פרקליט אחד, והעובר עבירה אחת – קונה לו קטגור אחד". ככל שאדם זוכה לדבוק יותר בה', ללמוד תורה לשמה ולהדר יותר בקיום המצוות, כך הוא זוכה לברוא מלאכים גדולים וקדושים יותר, עד שיוכל לזכות על ידם לגילויים, והם הנקראים 'מגיד'. אך אם יהיה פגם בתורתו ובכוונת מצוותיו, גם המגיד שיתגלה אליו יהיה מעורב בטוב ורע, אמת ושקר (עוד על כך בהלכה הבאה).
השלישי, יש שבמקום לקבל מגיד זוכים לקבל גילוי של אליהו הנביא, וכפי מידת חסידותו כך יגדל הגילוי. הזוכים ל'גילוי אליהו' הם ההולכים בדרכו של אליהו הנביא, שמסר נפשו על כבוד ה' ועל כלל ישראל (כמסופר במלכים א פרקים יח-יט).
הרביעי, יש זוכים שמתגלה אליהם נפש צדיק מהנביאים או מהחכמים הראשונים או האחרונים, וזה כאשר הם קשורים לשורש נשמתו והולכים בדרכו, כגון שלמדו בשיטתו או זכו לעשות מצווה כתיקונה כמותו. על מדרגה זו כתב רבי חיים ויטאל שהיא "הגדולה מכולם", "והזוכה למעלה זו ישיג שיודיענו חכמות וסודות גנוזים שבתורה עד להפליא, וכל זה כפי מעשיו".[4]
החמישי, הם הזוכים לגילויים מעין ארבעת הראשונים, אך בחלום, ומדרגה זו נמוכה מארבע הראשונות (על החלומות ראו להלן פרק כז. יש חלום נבואי, היינו שנודע לו בנבואה שחלום זה הוא נבואה ממש, מו"נ ב, מה).
אמר האר"י ז"ל, שיוכל אדם להאמין שהגילויים שקיבל הם אמת, אם יתברר לו בבדיקה נאמנה שכל מה שאמר המגיד נכון ואמת ולא נפל מדבריו אפילו אות אחת, וגם יידע על פי הגילוי לבאר רזי התורה וסודותיה, וגם כוונת הגילוי לשם שמיים (שער רוח הקודש דרוש א; שערי קדושה ג, ח).
