האיסור לעשות פסלים של שמש, ירח, כוכבים ומזלות, הוא בתנאי שעושים אותם שלמים, אבל מותר לעשותם חסרים. ירח בתחילת החודש (צורת סהר) אינו נחשב חסר, כי כך היא צורתו הטבעית בתחילת החודש או בסופו.[7]
כמבואר לעיל (הלכה ב), נחלקו הפוסקים לגבי ציור. יש מקילים כי לדעתם האיסור הוא רק בפסלים או בתבליטים, ואולי גם בתחריטים. ויש מחמירים, הואיל והאיסור הוא כפי שגרמי השמיים נראים לעינינו, ולעינינו הם נראים כציור ולא כפסל (לעיל הערה 2). ונכון לנהוג למעשה כדעת המחמירים.
אמנם כפי שלמדנו, גם לשיטת המחמירים מותר לצייר גרמי שמיים כשהם חסרים או מוסתרים בחלקם, כדוגמת שמש בשקיעה כשחלק ממנה מעבר לאופק, או כשעץ או ציפורים עפות מסתירים את חלקה. כמו כן, לדעת רבים מהמחמירים, מותר לצייר שמש או ירח בשונה מעט מצורתם – או כאשר המצייר אינו יודע לדייק, או כאשר הצייר רוצה לציירם בחופש אומנותי, כגון שאינו מקפיד על צבעם או על הניצוצות היוצאים מהשמש. לכן מותר לתת לילדים קטנים לצייר להנאתם שמש וירח, מפני שמן הסתם לא ידייקו בציורם. קל וחומר שמותר לצייר שמש מחייכת או שמש זורחת כדמות שמעודדת לקום. כמו כן, לצורך לימודי מותר לציירם (כמבואר בהלכה הבאה). אומנים שלומדים לצייר, ונצרכים לצייר שמש, ירח או כוכבים, רשאים בשעת הצורך לסמוך על דעת המקילים (כמבואר בהערה).[8]
מותר לקנות ציורים או צילומים של שמש, ירח וכוכבים ולתלות אותם לנוי בבית. ואמנם יש נוהגים להחמיר בכך, שהואיל ולדעת פוסקים רבים אסור לציירם, אין ראוי לדעתם לקשט בהם את הבית ואת הבגדים (ש”ך קמא, כז). אולם העיקר להלכה שאין בכך איסור, שכן אף לגבי פסלים של שמש וירח, שלכל הדעות אסור לישראל לעשותם, אסרו חכמים להחזיקם רק כאשר יש חשש שיחשדו באדם שמחזיק אותם שהוא מתכוון לעובדם בסתר. אבל כיום שאין מצוי שעובדים להם, אין איסור (חכמ”א פה, ו, לעיל הלכה ג). קל וחומר שאין איסור לקנות ולהחזיק ציורי נוף עם גרמי שמיים שלדעת פוסקים רבים מותר לישראל לציירם. כמו כן מותר לקנות שמיכות ובגדים שיש עליהם צורות אלה, וכן מותר להעניק לילדים פרסים בצורת כוכבים שידביקו במחברתם.
[8]. ראו לעיל הערה 2 שנחלקו ראשונים ואחרונים האם איסור עשיית צורות גרמי השמיים כולל איסור ציור או לא. ונראה שכן דין הרכבת פאזל. בפועל רבים נוהגים להקל בציור, וכתבו הפוסקים נימוקים נוספים למנהגם: יש אומרים שהאיסור הוא לציירם במדויק, ש”ניכר לכל למראה חמה, דהיינו שיהיה ניצוצות בולטים סביבות העיגול כניצוצי חמה בזריחתה” (מהריא”ץ ח”ב יו”ד פג, ב, וכעין זה הרב חיים כסאר בשם טוב על רמב”ם ע”ז ג, יא; הרב אורנשטיין בשם מהרי”ל דיסקין, הובא בצי”א ח”ט מד, ח). ויש אומרים שהאיסור הוא רק כשמצייר את גרמי השמיים על רקע תכלת, כעין הופעתם בשמיים (מאירי ע”ז מב, ב, בשם י”א). צורת כוכב האסורה היא עגולה כפי הנראה בשמיים, ולא בעלת חמש זוויות כדימוי לכוכב, כמו בדגל ארה”ב.
ויש דעה מקילה יותר, לפיה כל איסור עשיית שלושת סוגי הפסלים הוא רק בהקשר של עבודת אלילים, באופן שהרואה את צורתם יודע שלכך נועדו או שכיוצא בהם רגילים לעבוד, אך אין איסור לעשות שמש, ירח וכוכבים בלא שתיתכן להם משמעות אלילית (פיהמ”ש לרמב”ם ע”ז ג, ג, וראו הרב קאפח הל’ ע”ז ג, י). ויש שצירפו דעה זו להקל בציור (דעת כהן יו”ד סד; בית אב”י ב, עה, ועוד. אמנם הש”ך קמא, ח, פירש שהרמב”ם התיר לפי סברה זו רק ליהנות משוֹוְים של כלים שנמצאו).
בצילום גרמי השמיים, אף שהצילום מדויק, יש צד להקל יותר מבציור, שהצילום הוא רק העתקה על ידי אותות חשמליים והקרנתם במסך, ואין זה דומה לציור על דף (ועי’ בעשה לך רב ו, נד; אהל יעקב קמא, הערה ל).
