במשך דורות רבים מנהגם של ישראל בבתי כנסת רבים בכל העולם לעטר את ארון הקודש או הפרוכת בצורה של שני לוחות הברית, כשצידם העליון מעוגל. בדור הקודם היו שטענו שמנהג זה נלמד מהגויים, כי על פי התלמוד הלוחות היו מלבניים ולא מעוגלים בראשם. אולם להלכה אין להוציא לעז על כל הנוהגים כן במשך דורות רבים, כי אין צורך לעשות את הלוחות כפי שהיו, לא בצורה ולא בגודל. ואדרבה, מצינו שהעושים כלים כדוגמת הכלים שבמקדש צריכים לשנות ממה שהיה במקדש.[12]
[12]. כידוע, באלפי בתי כנסת בכל העולם נהגו לצייר ולפסל את דמות לוחות הברית כשחלקם העליון מעוגל, ובמקומות מעטים עשאום מלבניים. בדור הקודם יצאו כנגד המנהג הרב אליהו כץ (דברות אליהו או”ח א, צו, משנת תשכ”ג), והרבי מלובביץ’ (שנת תשמ”א בשיחה). אולם בפועל באלפי בתי כנסת לא שינו מהמנהג הרווח, וכ”כ למעשה הרב מרדכי אליהו (שו”ת הרב הראשי תשמ”ח-תשמ”ט סי’ קצח). וכך כתבו בשם הרב אלישיב (ישא יוסף א”ח ג, לו). במשנה הלכות טו, קסט, אף כתב שיש מעלה בכך שהם עגולים למעלה, כדי לשנות ממה שהיה במקדש. וכ”כ בשו”ת אבן ישראל ח, נז, אך גם פקפק אם במקדש היו מרובעים. ויש שלמדו מהזוהר ח”ב פד, ב, שהצד העליון היה עגול, כי נוצרו משני טיפי טל, וכפי שכתב הרב אברהם אזולאי בעל ‘חסד לאברהם’ בביאור לזוהר ‘אור החמה’, שהלוחות היו חלקם עגולים וחלקם מרובעים.
