הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ד – מעליות

ד,א – מעליות

כיוון שהמעלית ממילא עולה ויורדת לפי הזמנים שנקבעו לה, מותר להיכנס אליה ולעלות ולרדת עמה.

אלא שהמחמירים העלו טענה, שכל הנכנס למעלית אגב דריכתו עליה מפעיל משקל שמחשב את משקלו, ולפי זה שולח הוראה אל המנוע כמה כוח להפעיל. ויש שרצו לומר שזו פעולה ישירה שאסורה. וגם אם יבטלו את פעילות המשקל, לדעתם אסור לעלות על המעלית, מפני שכל העולה על המעלית גורם לאיזו פעילות מסוימת נוספת במנוע.

אולם למעשה נראה שגם הפעלת המשקל נעשית בדרך של פסיק רישא וגרמא, וממילא מותר. וזה שכל ההפעלות נעשות בדרך של פסיק רישא פשוט, אבל צריך לבאר שהוא גם גרמא, שכן כוחו הראשון הוא בדריכתו על המעלית, אבל כיוון שהמעלית אינה נחשבת משקל, לפיכך פעולת המשקל שמחובר למעלית היא כבר כוח כוחו, וקל וחומר שההוראה למנוע עקב כך נחשבת כוח כוחו.

ואמנם לעלות על משקל כדי להישקל אסור, ואף שיש שרצו לטעון שכל פעולה חשמלית היא גרמא (לעיל בהרחבה להלכה א), אין מקבלים את דבריהם, כי כך רגילים לעשות מלאכה זו. וכפי שכתבתי לעיל בהרחבה ט, ט, ט, שכאשר המלאכה נעשית כדרכה ובכוונה אין זה גרמא. אולם כאן כיוון שלא אכפת לו מהמשקל, ולא אכפת לו באיזה כוח יעבוד המנוע, הרי שכל מה שמתרחש בעקבות כניסתו הוא בכוח שני שהוא גרמא. אמנם אם בעקבות כניסתו למעלית ידלק אור או שהמעלית תתחיל לעלות, אסור להיכנס למעלית, כי בכניסתו הוא מדליק את האור או מפעיל את המעלית, ואין זה נחשב גרמא הואיל וכך המערכת מתוכננת וכך דרך הפעלתה, שבמקום ללחוץ על מתג ולהפעיל את האור או לעלות, האדם בכניסתו עושה זאת. אבל הפעילות המתרחשת בקרבי המנוע אינה מעניינת אותו ואינה בתודעתו, ומצידו הוא מוכן שהמעלית תעבוד במלא כוחה במשך כל השבת, לפיכך כל פעולה שנגרמת במנוע עקב עלייתו למעלית נחשבת גרמא. (ועיין בשש"כ כג הע' קסו, עפ"י רשז"א, שכתב שמה שמשקלו גורם ליצירת אנרגיה בירידה הוא גרמא, ותלה זאת בכך שיצירת האנרגיה נעשית אחרי שכבר נכנס למעלית, אמנם גם כתב סברה שהוא עוסק בדבר אחד ומה שנגרם בנוסף לכך שלא מדעתו אינו באחריותו. והעיקר הוא שכל פעילות עקיפה שמשתלשלת ממעשהו שלא בכוונה נחשבת גרמא).

נמצא איפוא שהפעלת המשקל הוא גרמא שנעשית בדרך של פסיק רישא דלא אכפת לו. וכבר למדנו לעיל (ט, ה), שיש סוברים שפסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן מותר. ואף שרבים מחמירים, כאן שהוא לא רק דרבנן אלא בגרמא, יש להקל. שכן לט"ז ודעימיה מקילים בגרמא אפילו שלא במקום הפסד, ואף שהעיקר להקל רק במקום הפסד וצער, כאן שהגרמא נעשית בפסיק רישא אפשר להקל. וכ"כ במנחת שלמה ח"א י, ו. והמחמיר תבא עליו ברכה. אולם זקנים וחולים רשאים להקל לכתחילה ככל דין גרמא.

וכתבתי שטוב שהמעלית תפעל בפיקוח של אחד המכונים. אבל אין זה מעכב, כי גם בלא השיפורים של המכונים ההלכתיים, כל מה שנעשה שם הוא בפסיק רישא וגרמא כמבואר. אמנם על ידי השיפורים החששות שחששו המחמירים מתמעטים, שהמכונים מבטלים את פעילות המשקל וכיוצא בזה. ואמנם לדעת המחמירים עדיין העליה במעלית אסורה, משום שגם בלא פעילות המשקל כל עולה נוסף למעלית גורם לפעילות מסוימת נוספת במנוע.

(עוד עיין לגבי מעליות באנציקלופדיה תלמודית כרך יח, בנספח לערך חשמל פרק ה' בעניין מעלית. ובילקוט יוסף שבת ח"ה ע' קצב-קצד, כתב שבמקום צורך אפשר לסמוך על המקילים, ובמקום שאפשר נכון להחמיר. ובמנו"א ח"א כד, טז, נטה להחמיר ורק בשעת צורך גדול כתב שיש להקל לעלות במעלית ולא לרדת כדברי הרי"ל הלפרין).

תפריט