ג – מכשירים חשמליים שמשמיעים קול (כטלפון ורמקול)

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-17-03/

https://ph.yhb.org.il/mp3/01-17-03.mp3

ג,א – מכשיר שמיעה

כפי שלמדנו בהערה 3, יש שאסרו שימוש במכשיר שמיעה, וכ"כ דובב מישרים, לבושי יו"ט טו. ויש שאסרו לדבר עם מי שיש לו מכשיר שמיעה באוזן, כמובא בארח"ש כו, הערה לג, בשם ריש"א. וכ"כ בחוט שני ח"א עמ' רה, והתירו רק כאשר מדברים לאנשים אחרים ובעל המכשיר שומע ממילא, שאז הוא פס"ר דלא ניחא ליה. ולגבי חזן ריש"א מיקל ובחוט שני מחמיר הואיל והוא רוצה להוציא את כולם.

מנגד רבים מאוד התירו לכבד-שמיעה להשתמש במכשיר שמיעה. וכ"כ באג"מ או"ח ד, פה. ולדעת הסוברים שהפעלת מכשיר שאין בו חוט להט אסורה מדרבנן משום הולדת חשמל, אין בהוספת זרם הולדה חדשה, ואולי הוא רק עובדין דחול, ולצורך גדול אפשר להתיר. וכן לסוברים שהפעלת מכשיר אסורה משום בונה או מתקן מנא, כיוון שהמכשיר כבר עבד לפני כן, אין בהוספת זרם במכשיר דבר חדש. ועפ"י סברה זו התיר רשז"א, ציץ אליעזר ו, ו; שש"כ לד, כח; יבי"א ח"א יט, יט; מנחת יצחק ב, יז.

אבל לפי השיטה שהגברת זרמי חשמל אסורה מהתורה, עיקר ההיתר להשתמש במכשיר שמיעה הוא משום 'גרמא'. ועיקר ההבדל בין מעשה ל'גרמא', שהמעשה נעשה בכוח ראשון וה'גרמא' בכוח שני, כמבואר בסנהדרין עז, ב, וחולין טז, א. ואמנם מלשון רש"י בסנהדרין למדנו שההבדל תלוי גם בזמן, שכתב: "ולא נפלו המים מיד בצאתו מגדרותיהן עליו, אלא לאחר מכאן הלכו על המקום שהוא שם, גרמא הוא ולא מכחו". הרי שגרמא הוא גם רחוק וגם לא מיד. וכ"כ מרן הרב באורח משפט עא, לעניין שימוש ברמקול. ועיין לעיל בהרחבות ט, ט, בגדר גרמא. ונלענ"ד שאף שהמרחק לבדו אינו הופך פעולה לגרמא, מ"מ כאשר המרחק גורם לכך שהפעולה אינה נתפשת כפעולה שלו, כמו דיבור לכבד שמיעה, הרי זה נחשב ככוח שני שלו. מה שאין כן בדיבור ברמקול שהמדבר מתקרב למקרופון וכך היא דרך השימוש במגבר קול, שבזה ברור שהמדבר מפעיל את המגבר בכוח ראשון, ועיין בהרחבות ט, ט, שכל פעולה שנעשית כדרכה ובמודעות נחשבת תמיד כוח ראשון ולא גרמא.

ונראה שהוא נחשב כוח שני גם לרמ"ה. שהרמ"ה סובר שכוח שני הוא לאחר שהמים עברו דבר שעכב אותם, או שהפעולה נגרמה מן המים השניים (עיין לעיל בהרחבות ט, ט, ג-ד). ונראה שגם הרמ"ה מסכים שההגדרה הבסיסית היא שפעולה שנתפסת כפעולה ישירה היא כוח ראשון, וכאשר היא משתלשלת ונגרמת מפעולה שלו, היא נחשבת כוח שני. וכאשר גלי הקול מתפשטים ולאחר שמגיעים למכשיר השמיעה מתגבשים לזרמי חשמל ומתורגמים שוב לקול, הרי זה ככוח שני. ואין זה דומה לדיבור אל הרמקול או האינטרקום, שנתפס ככוח ראשון. (עוד אפשר להוסיף, שהמדבר אל כבד השמיעה, אינו מתכוון להפעיל את המכשיר, מפני שגם אל חרשים גמורים מדברים כרגיל, והם מתבוננים בתנועות הפה והידיים ומבינים מעט. והרי המדבר אל כבד שמיעה כמוהו כמי שמדבר כדרכו, ומה שנעשה במכשיר כמתעסק). שוב ראיתי בציץ אליעזר יז, טז, א, שהתיר בכיוצא בזה משום 'גרמא' (שהתיר לשרוק או למחוא כף כדי להפעיל על ידי גלי הקול מעגל חשמלי שיוצר קול, ועל ידי כך מוצאים את מחזיק המפתחות).

ג,ב – אינטרקום

יש מקום לומר שהשמעת קול דרך אינטרקום שנמצא בחדר והמדבר אינו מתקרב אליו הוא גרמא, כי עד שהקול מגיע לאינטרקום הוא נעשה כוח שני, וכמבואר בהערה 4. אלא שהתנאי ההכרחי להחשבת דבר כגרמא, שהמלאכה תעשה בשינוי, כמו שכתבתי לעיל בהרחבה ט, ט, ט, ואפשר לטעון שגם דיבור דרך אינטרקום נחשב לדרך דיבור רגיל שאין בו שינוי, שכן רגילים להיעזר במגבירי קול שמעבירים את הקול מחדר לחדר על ידי מכשירים חשמליים, וכדין רמקול וטלפון כך הוא דין אינטרקום. וגם לסברה זו עדיין אפשר להחשיב את המדבר אל כבד שמיעה שנעזר במכשיר שהוא מפעיל אותו ב'גרמא', מפני שעיקר הדיבור שאדם מדבר לחבירו בקול טבעי, ואין לייחס אליו את מה שכבד השמיעה מחזיק מכשיר באוזנו, אבל דיבור דרך אינטרקום אולי נחשב כדרך דיבור רגילה, וממילא אין לזה דין גרמא. אולם יותר נראה שגם דיבור במכשיר אינטרקום שבחדר נחשב גרמא כי דרך הדיבור על ידי מכשירים חשמליים היא בקירוב הפה על המיקרופון או הטלפון, אבל כאשר מדברים בחלל החדר רחוק ממכשיר האינטרקום, והקול עובר דרכו, הוא בשינוי. בנוסף לכך, הקול הנשמע דרך האינטרקום אינו נשמע היטב. ולכן נראה שזה דיבור בדרך שאינה רגילה, וכיוון שהוא בכוח שני, דינו כגרמא.

ועיין בקדושת השבת לרב הררי חלק ב' ע' כב, שעוד הוסיף צדדי איסור באינטרקום. וכתב בשם ריש"א שגם לצורך שמיעת קטן אין להקל, מפני שבשעה שההורים יהיו בחדרו וידברו – יפעילו את המכשיר, ועוד שזה עובדין דחול, וכן גורמים לקטן להפעיל את המכשיר בקולו. אמנם בתרומת הגורן עט, הקל לבני זוג חרשים שיש להם תינוק ועל ידי מכשיר אינטרקום נדלקת אצלם נורה כאשר התינוק בוכה בחדרו, וביאר שיש בזה צד של פיקוח נפש, ועוד שהתינוק שעוד לא הגיע לגיל חינוך הוא שמפעיל את המכשיר.

ובשעת הדחק לצורך חולה, כשאין פתרון סביר אחר, אפשר להקל ולהשאיר מכשיר אינטרקום, ולסמוך על הסברה שהדיבור מושמע דרך האינטרקום ב'גרמא' שמותר בשעת הדחק. אלא שאין להקל בסתם שעת הדחק משום משמיע קול ועובדין דחול. אבל כשאין מוצא אחר, אפשר להקל, משום שגם לעניין משמיע קול, יש מתירים כאשר אינו כלי שיר (עיין שו"ע שלח, א). וכן לעניין עובדין דחול, בשעת הדחק יש להקל. וכיוצא בזה כתב בספר הקטן והלכותיו (ח"א יט, הערה ל) בשם בעל בצל החכמה ולהורות נתן, שבשעת הצורך אפשר להקל לצורך חולה. ובילקוט יוסף (הוספות לשבת ח"ה עמ' תג-תה), התיר לגמרי שימוש באינטרקום, כי הלך בשיטה שאין איסור בהוספת זרם. אבל בתוך הדיון הזכיר עצה מהרב לוי יצחק הלפרין, שכאשר ההורים יכנסו לחדר, יכסו את האינטרקום, וכך יוכלו להשאירו עובד בשבת, ומאידך יוכלו להיכנס לחדר ללא חשש. ע"כ. אולם העיקר שיש לאסור זאת מהטעמים שהוזכרו, ורק בשעת הדחק אפשר להתיר.

ג,ג – מותר לדבר כשהאינטרקום נשאר בטעות פתוח

היסוד העיקרי להיתר משום שהוא 'גרמא' שבשעת הדחק הקילו בה. ובקדושת השבת ח"ב ע' כה, התיר כי הוא פס"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן. וריש"א חשש שהגברת הזרם במכשיר אולי אסורה מהתורה, ואע"פ כן התיר לדבר רגיל, כי אין זו דרך מלאכה, וזוהי שעת הדחק. וכפי שכתבתי כיוון שהוא 'גרמא' אין לחשוש לאיסור תורה.

וכן התיר הרב רבינוביץ', ומקורו משבת קכא, ב, שמותר לדרוס נחש ועקרב דרך הילוכו, ואין זה פס"ר כי בפס"ר אדם עושה מעשה מיוחד, ואילו כאן מתנהג בטבעיות. ועוד שלא ניחא לו בזה. ועוד שאין בזה איסור תורה.

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן