פרק יב – דיני כלים [טיוטה בלבד]

מתוך הטיוטה של פניני הלכה 'כשרות' בטור רביבים בעיתון בשבע, ה' באלול תשע"ו – הכשרת כלים – גם בימינו– נכתבה בקשה זו: אבקש ממי שמוכן להשתתף בליבון

א – הכשרת הכלים מקור דיני הכשרת כלים – כלי מדין, למה לא נצטוו ישראל על הכשרת כלים לפני מלחמת מדין, אופני ההכשר – אש

הכשרת הכלים א, א – מקור דיני הכשרת כלים – כלי מדין בפרשת מטות (במדבר לא) לאחר נקמת ישראל במדיינים, ציווה משה את הלוחמים לטהר

כיצד לשער את הבליעה והפליטה ב, א – כיצד לשער את החלב היוצא מהכחל מהתורה מותר לאכול בשר עם חלב שחוטה (חולין קיג, א), וכסייג

כלי בן יומו ושאינו בן יומו ג, א – דעת רבי שמעון שנותן טעם לפגם מותר משנה ע"ז סה, ב: "זה הכלל: כל שבהנאתו בנותן

הכשרת כלי קודש – מירוק שטיפה ושבירה 1 ד, א – הכשרת כלים שבושלו בהם קדשים ויקרא ו, כא: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר

כלי זכוכית ה, א – בליעת כלי זכוכית אבות דרבי נתן (מא, ו): "שלשה דברים בכלי חרס: בולע, ואינו פולט, ואינו מבאיש כל מה שבתוכו.

בליעה מועטת שאינה יכולה לתת טעם ו, א – איסור מועט שנבלע בכלי ואינו יכול לתת טעם ע"ז לג, ב: "תנו רבנן: קנקנים של עובדי

חובת הכשרת כלים ז, א – סיכום הסיבות להקל כיום כפי שלמדנו בהרחבות להלכות הקודמות, יש נוטים לומר שעל פי המציאות המוכחת כיום, שכלי מתכת