א – הכשרת הכלים
מקור דיני הכשרת כלים – כלי מדין, למה לא נצטוו ישראל על הכשרת כלים לפני מלחמת מדין, אופני ההכשר – אש ומים, פעולת ההגעלה והליבון, הכשרה בצונן
הטעם הבלוע בכלי והלכלוך הדבוק על גבי הכלי, הקדמה, בליעה היא טעם הבלוע בדפנות הכלי ולא איסור בעין, הגעלה אינה מועילה כנגד לכלוך חיצוני, ראיות לכך שנשאר לכלוך חיצוני על גבי הכלי, סיכום
ב – כיצד לשער את הבליעה והפליטה
כיצד לשער את החלב היוצא מהכחל, כשאפשר להפריד את האיסור מההיתר – דעת הראב"ד, כשהאיסור הגיע ממקום אחר – דעת הרי"ד, דעת רוב הראשונים, הפוסקים כראב"ד, ספק איסור וצירוף דעת הראב"ד, אם ידוע כמה נבלע בכלי לכו"ע משערים רק כנגדו, ביאור הסברא לשער בדידיה
ג – כלי בן יומו ושאינו בן יומו
דעת רבי שמעון שנותן טעם לפגם מותר, דעת רבי מאיר שנותן טעם לפגם אסור, דעת חכמים – דעה ממוצעת בין רבי שמעון לרבי מאיר, ראשונים בודדים שפוסקים כדעת חכמים, דעת רבי מאיר לא נדחתה לגמרי, גזירת קדרה שאינה בת יומא, טעם גזירת כלי שאינו בן יומו, החילוק בין המאכל לכלי, המתירים לבשל בקדרה שאינה בת יומא, הסוברים שכלי שאינו בן יומו אסור מדאורייתא אף לרבי שמעון, כלי שאינו בן יומו שבלוע מאיסור דרבנן, כלי שאינו בן יומו שבלוע בו היתר, הגדרת בן יומו
ביאור פרשת כלי מדין לאור שיטת רבי שמעון, הקושיה המתבקשת על העמדת רבי שמעון בכלי מדין, יש שביארו שכלי מדין היו בני יומם, יש אומרים שהכלים היו בני יומם כי בישלו בהם היתר, יש שחידשו שהגדרת בת יומא שבושל בה פעם אחת בלבד, יש אומרים שמהתורה אסור לבשל בכלי שאינו בן יומו
עבר ובישל בכלי שאינו בן יומו, בישל במזיד בכלי שאינו בן יומו – דברי הראשונים, רוב האחרונים אוסרים, האחרונים שהתירו ונימוקיהם, לסיכום
ד – הכשרת כלי קודש
מירוק שטיפה ושבירה, הכשרת כלים שבושלו בהם קדשים, מה זה מירוק ושטיפה, מטרת המירוק, השטיפה והשבירה, מריקה ושטיפה לעומת הגעלת כלי איסור, כלי חרס אינו יוצא מדי דפיו לעולם, למה צוותה התורה לשבור כלי חרס, מירוק ושבירה – גזירת הכתוב בקדשים, בישול בלא בליעה
כלי חרס של איסור, דין כלי חרס לעניין איסור והיתר נלמד מקדשים, כלי חרס שבלוע בו איסור דרבנן
ה – כלי זכוכית
בליעת כלי זכוכית, דעת הרבה ראשונים שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה, בליעה מועטת בכלי זכוכית, דברי השו"ע והנוהגים להקל בכלי זכוכית, בני ספרד שנהגו להחמיר, בני ספרד שכתבו שטוב להחמיר, פוסקי ספרד שהחמירו מדינא, כלי זכוכית בכלי ראשון על האש, דעת הראשונים שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, יש אומרים שמועילה הגעלה לכלי זכוכית, דעת הרמ"א ומנהג אשכנז בכלי זכוכית לפסח, מנהג אשכנז בכלי זכוכית לשאר איסורים, פיירקס ודורלקס, בליעת כלי זכוכית – מהמציאות או מן המקורות, אחרונים שכתבו שלא נחלקו במציאות, הסיבה לחומרת חכמי אשכנז
כלים נוספים, כלי עצם, כלי קרן
ו – בליעה מועטת שאינה יכולה לתת טעם
איסור מועט שנבלע בכלי ואינו יכול לתת טעם, דחיית הראיה מהכשר קנקני גויים, האוסרים להשתמש בכלי שבלוע בו איסור מועט משום גזירה, האוסרים לבשל בכלי שבלע איסור מועט משום ביטול איסורים, סיכום דברי האחרונים לגבי איסור מועט שאינו יכול לתת טעם, איסור מזערי מאד אינו נחשב איסור
כלי מתכת וזכוכית בימינו, הקדמה וממצאים מדעיים, הקדמה לדעות רבני זמננו, אין להסיק מסקנות הלכתיות מתוך ממצאים מדעיים, מסקנות הלכתיות מתוך בירור המציאות, המשך מדברי האחרונים, אחרי בירור מציאותי ראשוני נקבעים כללים הלכתיים גורפים, דברי הרב רצון ערוסי, אין לשנות את המסורת מתוך חשש לתקלות, חשש לתקלות משדי חמד, צירוף הממצאים המדעיים להכריע בספקות ומחלוקות, לכתחילה להחמיר ולהפריד ובדיעבד להקל גם בלא הגעלה, הנוטים להקל, מחקרם המקיף של הרב יאיר פרנק והרב ד"ר דרור פיקסלר
ז – חובת הכשרת כלים
סיכום הסיבות להקל כיום, שיטת הרב בספר
יסוד ראשון – הפרדת הכלים, נגיעה של איסור והיתר שרגילים להדיחם, כשהמאכל או הכלי טעון שפשוף יש חשש שלא ינקה כראוי, המנהג לא להגעיל כלי מבשרי לחלבי או להיפך, המנהג לייחד כלים שונים לבשר ולחלב, הפרדת הכלים – כלי זכוכית
יסוד שני – הכשרת כלי שאינו אוסר את המאכל, אין מבטלין איסור לכתחילה, בישול בכלי שאינו בן יומו
יסוד שלישי – מצוות הכשרת כלים, לסוברים טעם כעיקר מדרבנן הכשרת כלים משום מעלה, דעת רבנו שמחה, דעת חכמים, פשט פסוקי פרשת כלי מדין, מצוות הגעלת כלים, בין קדשים לאיסור והיתר, דברי הרב סולובייצ'יק
קשיים בעמדה שדיני הגעלת כלים הם גזירת הכתוב, הקדמה, השוללים מפורשות שדיני הכשרת כלים הם גזירת הכתוב, דברי הלחם יהודה
