א – פועל שאין לו מה לאכול
א,א – מי שאין לו מה לאכול כתב בשדי חמד מערכת חול המועד ס"ק יג, שלא חייבו את שכניו של מי שאין לו מה לאכול
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – מי שאין לו מה לאכול כתב בשדי חמד מערכת חול המועד ס"ק יג, שלא חייבו את שכניו של מי שאין לו מה לאכול
ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ
ג,א – לשכור פועלים לפני החג כדי שלא יצרך להציל עסקו במועד דייק חזו"א (סו"ס קלה), מדברי הרא"ש (ב ,א), וכ"כ רשז"א (שש"כ סו, הערה
ד,א – סדרי עדיפויות במלאכת דבר האבד כתב הרב עזריאל אריאל (מועדי שדה ב, כא) שכך הוא סדר העדיפות במלאכת דבר האבד: א) על ידי פועל
ה,א – מעסיק המשלם לעובדיו גם על ימי המועד (הרחבה להערה 4) כתב שערי תשובה סימן תקלז: "כתב ברכי יוסף בשם מהר"מ פרובינצאל בתשובה כת"י,
ו,א – מכירת מזון בפרהסיא בעבר רוב האנשים הכינו את המאכלים בעצמם, ובחנויות המזון מכרו מוצרי גלם לצורך מספר ימים, ואם היו פותחים את החנויות
ז,א – היתרי מלאכה בהפעלת חנות לצורך דבר האבד לכתחילה כאשר פותחים חנות משום דבר האבד, שמא יפסיד לקוחות, יש להיזהר מעשיית מלאכות שאיסורן מהתורה,
ח,א – צרכי רבים רק מלאכת הדיוט הותרה עבור צרכי רבים שאינן צרכי הגוף במועד (רשב"א ח"ד שכו; ב"י תקמד, א; רמ"א א). אבל שלא
ט,א – דעת המקלים בצרכי רבים גם כשיש מנהיגות חזקה יש סוברים שגם כשיש מנהיגות חזקה מותר לעשות את מלאכת הציבור בחול המועד למרות שאין
י,א – צורך מצווה אינו מתיר יותר משאר צרכי מועד כתב רמ"א תקמד, א: "והוא הדין דלשאר צרכי מצווה אסור לעשות מלאכת אומן במועד". מ"ב