ג – שלא יכוון מלאכתו למועד

פורסם בקטגוריה פרק יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-12-03/

ג,א – לשכור פועלים לפני החג כדי שלא יצרך להציל עסקו במועד

דייק חזו"א (סו"ס קלה), מדברי הרא"ש (ב ,א), וכ"כ רשז"א (שש"כ סו, הערה קנג), שאם זו מלאכה שהוא רגיל לעשות תמיד בעצמו, ואירע לו אונס לפני החג שלא יכל לעשותה, אם היה יכול לשכור פועלים ולא שכר, הרי זה מכוון מלאכתו למועד.

אמנם הביא שם בשש"כ מאשל אברהם בוטשאטש (סו"ס תקלט), שאין צריך על פי שורת ההלכה לחפש תחבולות לפני החג כדי שלא יהיה דבר אבד ולא יצטרך לעבוד, גם אם בתחבולה אין כל גרם הפסד. והביאו בחוהמ"כ ב, הערה קמג, אלא שציין שדבריו לעניין תחבולה הם למניעת מסחר ביי"ש במועד, ויתכן שלגבי מלאכה יחמיר להצריך תחבולות. אבל הביא מהריטב"א, שאם הטועהו פועלים, למרות שהיה יכול להוסיף להם על שכרם, ולמנוע מעצמו את הצורך לעבוד במועד, נחשב כאנוס וכמי שלא כיוון מלאכתו למועד. והרב עזריאל (ב, יז) כתב בהתחשבו בדעות השונות: "מן הראוי להוציא הוצאות, ואף לשכור פועלים נוספים, כדי להספיק כל העבודה הנדרשת לפני החג".

ולענ"ד נראה, שאם זו מלאכה שרגילים לשכור עבורה פועלים, אזי חובה עליו לשכור פועלים לפני החג ולא לעשותה בעצמו בחינם בחוה"מ. ואין זה דומה למקרה של הריטב"א, מפני שהוא דיבר על מי שכבר סיכם עם פועלים שיעשו את עבודתו, והם לא עמדו בסיכום, ואם בעל הבית ייכנע להם, יזיק למעמדו לטווח ארוך. ולכן אינו נחשב כמכוון מלאכתו למועד.

אבל אם הוא אינו רגיל לשכור פועלים, והדבר קשה עליו, לא מפני עלות עבודתם היומית אלא מפני שקשה לו להשיג פועלים ולהסביר להם את העבודה, ונוצר צורך ייחודי לעבוד באותה תקופה כדי למנוע הפסד, גם אם לא שכר פועלים לפני החג, אין זה מכוון מלאכתו למועד.

ג,ב – עבודה שזמנה דווקא בחול המועד כתיקון רכב הסעות

יש אומרים שכאשר יש סיבה שזמן העבודה נופל דווקא בחול המועד, כגון רכב הסעות שעובד בכל ימות החול, והזמן היחיד שאפשר לבצע בו תיקונים תקופתיים בלא הפסד משמעותי הוא בחול המועד, מפני שאז אין צורך להסיע עובדים, כאשר הצורך גדול, מותר לבצע את הטיפולים שלו בחול המועד. וכ"כ חוהמ"כ ב, צח, בהוספות. ובפס"ת תקלח, א, כתב שאין זה נחשב למכווין מלאכתו למועד, אבל למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה. ויש שאסר כי זה נחשב מניעת רווח, וכ"כ שמה"כ ו, כט.

ונלענ"ד שכאשר אין הכרח גמור, בוודאי שאין להקל. וגם כשיש הכרח, צריך עיון אם אפשר להקל, שבפשטות זה נראה כמניעת רווח. ועל ידי גוי במקום של הכרח וכשמוסר לו את הרכב לפני המועד – אפשר להקל.

פורסם בקטגוריה פרק יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן