פרק ה – הבערה כיבוי וחשמל
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ג – הבערת אש לחימום ונר למאור וכבוד
ג,א – טעמי ההיתר להבעיר אש לצורך חימום ואור בטעם ההיתר להבעיר אש לצורך חימום או תאורה, נחלקו הראשונים: לריטב"א (ביצה כא, ב), מאירי, ומכתם,
ה – גרמא והדרך לכבות האש שבכירי הגז
ה,א – גרם כיבוי נר למרות שכתב בשו"ע שלד, כב, שגרם כיבוי מותר, בסימן תקיד, ג, אסר לתחוב נר דולק לתוך חול, כדי שכאשר יגיע
ז – שעון-שבת בשבת ויום טוב
ז,א – הקדמת כיבוי ב'שעון-שבת' בשש"כ יג, לא, התיר לבצע שינוי ב'שעון שבת' כדי לקרב את זמן ההדלקה אבל לא כדי לכבות. וטעמו שלרוה"פ הדלקה
ט – קטורת ביתית ועישון סיגריה
ט,א – עישון סיגריות עיין באוריתא ח' בעניין יו"ט וחוה"מ עמ' קסא, במאמרו המקיף על נושא זה של הרב עמיהוד לוין שליט"א. לגבי הסברה שהעלו