א,א – הדלקת גפרור מכיריים חשמליות
כתב אג"מ (יו"ד ב, עה) שמותר להדליק גפרור מברזל שנעשה אדום מאש של חשמל. בהל' המועדים ח, 11, התיר אף אם אינו אדום כל עוד הוא רותח מאד, ולכן התיר להדליק מכיריים חשמליות. ויש שאסרו להדליק מכיריים חשמליות שהברזל שלהם אינו מתאדם (מועדי ה' עמ' יד).
א,ב – כיריים שהגז והמצית מופעלים כאחד
בחוט שני עמ' קה, אסר להדליק אש בכיריים החדישות שסיבוב כפתור הגז שבהן מפעיל גם את ההצתה, מכיוון שבפועל הוא מוליד אש חדשה ביום טוב. אמנם באור לציון ג, כ, ה, הציע פתרון, שבשעה שרוצה להבעיר אש, יצמיד לכיריים גפרור דולק, באופן שכוונתו להדליק את האש מהגפרור ולא מהמצת, וממילא האש שנוצרת מהמצת נוצרת שלא ברצונו, וזהו פס"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן (הוצאת אש).
א,ג – הדלקת גפרור על ידי שפשוף בקופסה
יש שרצו להתיר להדליק גפרורים על ידי שפשופם בצד קופסתם, כי האש מוצנעת בתוך הגפרית שבגפרור ואין זה נחשב להוצאת אש חדשה (שואל ומשיב ו, סב; עיין ילקוט שמ"ש עמ' 110). אמנם דבריהם נדחו על ידי רובם המכריע של הפוסקים, וכפי שכתב כתב סופר ס"ז, והביאו להלכה במ"ב תקב, ד, וכ"כ רב פעלים ח"ב או"ח נח; וכ"כ בכף החיים תקב, ו, בשם עוד כמה פוסקים. אמנם כתב בכה"ח תקב, ב, שבשעת הדחק כאשר לא יכל להכין אש מערב יו"ט, שהברכ"י תקב, א, התיר להדליק אש חדשה (כמובא בהערה 1), עדיף אז להדליק בגפרור בצירוף המקילים הנ"ל.
א,ד – לא יכל להוציא אש מערב יום טוב
יש לציין שההיתר שכתבתי בהערה 1, במקרה שמחמת אונס אין לו אש, שמותר בשעת הדחק להדליק אש חדשה ביו"ט, היתר זה הוא גם לסוברים שהאיסור להדליק אש חדשה ביו"ט מהתורה. שכן דעתם על פי מה שפירשו ברמב"ם שהדלקת אש כמכשירי אוכל נפש, ומכשירי אוכל נפש שניתן היה להכין בערב יו"ט, אסור להכין ביו"ט מהתורה, אבל אם מחמת אונס לא הכין, מותר להכין ביו"ט.
