פרק יב – בתי פולחן וסמלים

דין כניסה לכנסייה רקע דין כניסה לכנסייה תלוי בכמה נושאים: מקורו וטעמיו של איסור כניסה לבית עבודה זרה (טעמי האיסור משפיעים כמובן על האפשרות להתיר

דין כניסה למסגד איסור הכניסה לבית ע"ז שנינו במשנה בע"ז (יא, ב) דינים העוסקים בעיר שיש בה יום איד לעבודה זרה, כגון ענייני משא ומתן,

שונאי ה' וישראל מצווה לשנוא את שונאי ישראל ספרי זוטא (הורוביץ) במדבר פרק י פסוק לה (פרשת בהעלותך) בספרי מבואר שמי ששונא לישראל הוא כאילו

כניסה לחללים נספחים בכנסייה סיכום לסיכום לא ניתן להוכיח חד משמעית מפסיקת הראשונים והשו"ע: בראשונים ובפסיקות השו"ע והאחרונים, עיקר הדיון נסוב סביב כניסה לבית ע"ז

כניסה לכנסייה לצרכים שונים הסוברים שמותר להיכנס לכנסייה כדי להציל חיי גוי הרב מרדכי הלפרין התשובה מובאת במאמר של הרב מרדכי הלפרין בקובץ בית הלל

מימון כנסיות בישראל השאלה: מדינת ישראל מעניקה תקציבים למוסדות דתיים, ככלל, לצורכי בנייה, וזאת כחלק ממחויבותה לאזרחי המדינה כולם. עיקרון זה מושתת על מגילת העצמאות,

השתתפות בבניית מסגד סיכום בראשית בירור זה ביקשנו לדון בשאלה האם מותר ליהודי לתרום לבניית מסגד. אמנם, לא מצאתי פוסקים שדנו בשאלה זו, אלא רק

תנועת הצטלבות נענוע ארבעת המינים עניין אחד שבו כתבו על תנועת שתי וערב, נענוע של ארבעת המינים. הובא בגמרא (סוכה לז, ב) שסדר נענוע הלולב

חפצים שיש עליהם צורת צלב וכדומה סיכום מקוצר יסודות הסוגיא בגמרא וראשונים סוגייתנו עוסקת בשאלה מה דינם של צורות ע"ז (וספציפית צלב או דברים דומים

הברכה על ראיית עבודה זרה סיכום הגמרא (ברכות נז, ב) מביאה ברייתא שאומרת שהרואה מרקוליס מברך "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו". נחלקו הראשונים האם