ארכיון הקטגוריה: יב – כללי ברכות

א – איסור ברכה לבטלה

מותר לאדם להתפלל ולשבח את ה' בכל לשון שירצה ובכל זמן שירצה, ובתוך התפילות והשבחים מותר להזכיר את שמותיו הקדושים, אבל אסור לומר ברכה לבטלה. ואיזוהי ברכה לבטלה? כאשר אומרים ברכה שלא במקומה. כגון המברך 'המוציא' בלא לאכול לחם, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ב – ברכה שאינה צריכה

בנוסף לאיסור לברך ברכה לבטלה, יש גם איסור לגרום לברכה שאינה צריכה. למשל, מי שרוצה לאכול תפוח ואגס, הואיל וברכת שניהם שווה, עליו לברך ברכה אחת לפני אכילתם ואחת אחר אכילתם. ואם אחר שיסיים את אכילת התפוח יברך 'בורא נפשות', … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ג – ספק ברכות להקל

כאשר ישנו ספק אם צריך לברך ברכה מסוימת, אין חובה לברך אותה, שכלל נקוט בידינו, שכל אימת שיש לנו ספק בדברי חכמים ההלכה להקל ('ספיקא דרבנן לקולא'). וכיוון שתקנת הברכות מדברי חכמים, אין חובה לברך במקום שיש ספק. ואם ירצה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ד – האם מותר ליהנות כאשר ספק אם בירך

רצה לאכול דבר מה והסתפק אם כבר בירך עליו. הואיל וספק ברכות להקל – יאכל בלא ברכה. ואם אפשר למצוא פתרון, נכון לעשות זאת כדי לצאת מהספק. למשל, אם יש שם אדם שצריך לברך את אותה הברכה, יבקש ממנו לכוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ה – מאה ברכות

חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות (מנחות מג, ב, שו"ע מו, ג). ודוד המלך תיקן זאת בעת שהיתה מגפה, ומתו בכל יום מאה נפשות מישראל. והבין דוד ברוח הקודש שזה מפני שאין מברכים לה' בשלמות, במאה ברכות בכל יום, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ו – כללים בנוסח הברכות

יש ברכות שתקנו חכמים בנוסח קצר, שיש בהן הודאה אחת בלא אריכות לשון, כדוגמת ברכות השחר וברכות הנהנין. ויש ברכות שתוקנו בנוסח ארוך, שהן כוללות פרטים רבים. בברכה קצרה אומרים פעם אחת "ברוך אתה" וכו', ואילו בברכה ארוכה פותחים ב"ברוך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ז – שניים שאוכלים יחד – האם טוב שאחד יברך?

שניים שבאו לאכול יחד לחם, כיוון שקבעו עצמם לאכול יחד, טוב שאחד יברך 'המוציא' ויפטור את חבירו. משום שברכה הנאמרת עבור שני אנשים חשובה יותר, ויש בה ביטוי גדול יותר של הודאה לה' (ברכות מב, ב; עיין לעיל ה, א). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ח – חובת עניית אמן

השומע אדם מישראל מברך – חייב לענות אחריו אמן (שו"ע רטו, ב). ואפילו אם לא שמע את כל הברכה אלא רק את סופה, חייב לענות אמן (ח"א, מ"ב רטו, ו). ואם לא שמע את הברכה אבל הוא יודע על איזו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

ט – האם יוצאים בשמיעה ברמקול

נחלקו הפוסקים, אם השומע ברכה דרך טלפון, רמקול ומכשיר שמיעה – יוצא ידי חובה. יש אומרים, שהואיל והקול יצא מכוחו של המברך, ומיד השומע שמע אותו, למרות שהקול עבר דרך מכשיר חשמלי, דינו כדין קולו של המברך, שאפשר לצאת בשמיעתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

י – האוכל איסור

אין מברכים על אכילת מאכל שאסור לאוכלו, לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, שהיאך יודה לה' על הנאה שבאה לידו באיסור. ואם יברך, לא יהיה בברכתו שבח אלא ניאוץ ופגיעה בכבוד שמיים. ואין הפרש בין אם המאכל אסור מהתורה, כגון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

יא – המברך באיסור האם יאכל

טעה ובירך על מאכל שאסור באכילה, כגון על בשר טריפה, או חמץ בפסח, לא יאכל ממנו כלום, וברכתו לבטלה. ואפילו אם איסור האכילה הוא מדברי חכמים בלבד, לא יטעם ממנו כלל. וכן הדין לגבי מי שבתוך סעודה בשרית טעה ובירך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

יב – נתינת מאכל לפני מי שלא יברך

כאשר אדם מכבד את חבירו במאכל, מוטלת עליו אחריות לדאוג שיברך, שאם לא כן נמצא שהוא מסייע בידו להיכשל באיסור אכילת דבר בלא ברכה (שו"ע קסט, ב). ואם חבירו חילוני, ויש חשש סביר שכאשר יבקש ממנו לברך – ייעלב, אפשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה

יג – דין הטועה בברכתו

נטל כוס מים בידו, ובעת שאמר "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" טעה וחשב שיין בידו, והתכוון לברך 'הגפן', ונזכר שהוא מים וסיים "שהכל נהיה בדברו", יצא ידי חובה (רש"י ותוס'). ואפילו אם נזכר בטעותו רק לאחר שסיים את הברכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות | כתיבת תגובה