יא – המברך באיסור האם יאכל

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/10-12-11/

טעה ובירך על מאכל שאסור באכילה, כגון על בשר טריפה, או חמץ בפסח, לא יאכל ממנו כלום, וברכתו לבטלה. ואפילו אם איסור האכילה הוא מדברי חכמים בלבד, לא יטעם ממנו כלל.

וכן הדין לגבי מי שבתוך סעודה בשרית טעה ובירך 'שהכל' על גלידה חלבית, הואיל ואסור מדברי חכמים לאכול חלב בסעודה בשרית, לא יטעם כלל מהגלידה החלבית. אבל אם הספיק לקנח את פיו במאכל ומשקה לאחר אכילת הבשר, או שכבר סיים את הסעודה או שכבר עברה שעה מאכילת הבשר, למרות שהוא נוהג כמנהג רוב ישראל להמתין שש שעות אחר אכילת בשר, יטעם מעט מהגלידה החלבית. שהואיל ויש ראשונים שסוברים שבאופנים אלו אין איסור, עדיף לנהוג כמותם מאשר להיכשל באיסור ברכה לבטלה (עי' בשו"ע ורמ"א ומפרשים ליו"ד פט, א).

טעה ובירך במוצאי שבת לפני הבדלה על דבר מאכל, ולפני שהתחיל לאכול נזכר שאסור לאכול לפני ההבדלה, יטעם מעט מהמאכל. מפני שאין איסור בעצם המאכל, וכדי שלא תימצא ברכתו לבטלה, עדיף שיטעם מעט אחר ברכתו. וכן הדין למי שטעה ובירך על דבר מאכל לפני קידוש (רמ"א רעא, ה, מ"ב כו).

וכן אם טעה ובירך על דבר שאין אוכלים מחמת מנהג, יטעם ממנו, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ולכן המברך בטעות בתשעת הימים על בשר, יטעם מעט מהבשר. מפני שהאיסור לאכול בשר בתשעת הימים הוא מחמת מנהג. ועוד, שבטעימה כל שהיא אין שמחה ולכן כמעט שאין בה פגיעה באבלות.

וכן מי שטעה ובירך על דבר מאכל לפני תפילת שחרית, יטעם מעט, מפני שאין בטעימתו זו ביטוי של גאווה, שהוא טועם רק כדי להינצל מברכה לבטלה.

שכח שהוא ביום צום ובירך 'שהכל' על מים, לדעת רוב הפוסקים לא ישתה. מפני שהאיסור לאכול ולשתות בצום הוא ברור, ואין לעשות מעשה ולעבור על איסור זה.[10]


[10]. אמנם לדעת ברכת הבית יט, טו, והגרע"י, ישתה מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. וטעמם, מפני שלהלכה פסק השו"ע רטו, ד, שאיסור ברכה לבטלה מהתורה, ואיסור אכילה בתענית מדרבנן. אולם רוב ככל הראשונים סוברים שברכה לבטלה אסורה מדרבנן. ועוד, שהצומות מדברי קבלה, וי"א שדברי קבלה כדאורייתא. ועוד, שאולי יש בתעניות צד דאורייתא מצד שהם כנדר. ועוד, שמוטב לעבור בשב ואל תעשה מאשר בקום עשה. וכן פסקו דעת תורה תקסח, א, שע"ת א, וברכ"ה ח"ב א, 95. וכ"כ בפנה"ל זמנים ז, ו, 7.

בירך על פירות ונזכר שלא הפריש מהם תרומות ומעשרות, יפריש ויאמר את כל נוסח ההפרשה ואח"כ יאכל, שהואיל וכל הפרשתו היא לצורך האכילה, אין היא הפסק (חזו"א, מנחת שלמה, ועי' פס"ת קסז, י, 79-80, ושערי הברכה יג, יט-כ).

פורסם בקטגוריה יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן