חיפוש באתר
תפריט
- [+]ברכות (226)
- [+]א – פתיחה (10)
- [+]ב – נטילת ידיים לסעודה (17)
- [+]ג – ברכת המוציא (12)
- [+]ד – ברכת המזון (14)
- [+]ה – זימון (15)
- [+]ו – חמשת מיני דגן (14)
- [+]ז – ברכת היין (8)
- [+]ח – ברכת הפירות ושהכל (17)
- [+]ט – כללי ברכה ראשונה (10)
- [+]י – ברכה אחרונה (13)
- [+]יא – עיקר וטפל (9)
- [+]יב – כללי ברכות (13)
- [+]יג – דרך ארץ (15)
- [+]יד – ברכת הריח (6)
- [+]טו – ברכות הראייה (25)
- [+]טז – ברכת הגומל (11)
- [+]יז – ברכות ההודאה והשמחה (17)
- [+]א – פתיחה (10)
- [+]העם והארץ (140)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – מעלת העם הארץ (12)
- [+]ב – קודש וחול בישוב הארץ (8)
- [+]ג – מצוות ישוב הארץ (21)
- [+]ד – מהלכות צבא ומלחמה (18)
- [+]ה – שמירת הארץ (13)
- [+]ו – מהלכות מדינה (16)
- [+]ז – ערבות הדדית (10)
- [+]ח – עבודה עברית (5)
- [+]ט – זכר למקדש (12)
- [+]י – הלכות גרים (9)
- [+]נספח – יג סימנים ובהם י תשובות מאת הרב גורן וג מרבנים נוספים (15)
- [+]תשובות הרב שלמה גורן (12)
- [+]הרב אברהם שפירא (2)
- [+]הרב נחום אליעזר רבינוביץ' (1)
- [+]תשובות הרב שלמה גורן (12)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]זמנים (215)
- [+]א – ראש חודש (18)
- [+]ב – הלכות ספירת העומר (10)
- [+]ג – מנהגי אבלות בספירת העומר (12)
- [+]ד – יום העצמאות (14)
- [+]ה – ל"ג בעומר (7)
- [+]ו – ארבעת צומות החורבן (5)
- [+]ז – דיני הצומות הקלים (12)
- [+]ח – מנהגי שלושת השבועות (23)
- [+]ט – ערב תשעה באב (5)
- [+]י – הלכות תשעה באב (21)
- [+]יא – ימי החנוכה (11)
- [+]יב – הדלקת נרות חנוכה (15)
- [+]יג – דיני המקום והזמן (16)
- [+]יד – חודש אדר (10)
- [+]טו – פורים ומקרא מגילה (15)
- [+]טז – מצוות השמחה והחסד (16)
- [+]יז – דיני פרזים ומוקפים (5)
- [+]א – ראש חודש (18)
- [+]ימים נוראים (133)
- [+]א – הדין השכר והעונש (9)
- [+]ב – סליחות ותפילות (12)
- [+]ג – ראש השנה (16)
- [+]ד – מצוות השופר (16)
- [+]ה – עשרת ימי תשובה (12)
- [+]ו – יום הכיפורים (12)
- [+]ז – הלכות יום הכיפורים (20)
- [+]ח – דיני התענית (10)
- [+]ט – שאר עינויים (8)
- [+]י – עבודת יום הכיפורים (18)
- [+]א – הדין השכר והעונש (9)
- [+]ליקוטים א (169)
- [+]א – הלכות תלמוד תורה (21)
- [+]ב – החינוך לתורה (8)
- [+]ג – הלכות ספר תורה (15)
- [+]ד – הלכות קריאת התורה (16)
- [+]ה – כבוד ספר תורה ושמות קדושים (18)
- [+]ו – הלכות בית כנסת (12)
- [+]ז – הלכות כיפה (4)
- [+]ח – מהלכות ציצית (11)
- [+]ט – תפילין (15)
- [+]י – מהלכות מזוזה (17)
- [+]יא – הלכות כהנים (8)
- [+]יב – תרומות ומעשרות (15)
- [+]יג – מתנות מן החי (9)
- [+]מעשר בהמה (1)
- [+]ראשית הגז (2)
- [+]הזרוע הלחיים והקיבה (1)
- [+]מעשר בהמה (1)
- [+]א – הלכות תלמוד תורה (21)
- [—]ליקוטים ב (215)
- [+]א – בין אדם לחבירו (23)
- [+]ב – הלכות אמירת אמת (19)
- [+]ג – הלכות גניבת דעת (8)
- [+]ד – הלכות גניבה (17)
- [+]ה – מצוות הלוואה (14)
- [+]ו – מהלכות צדקה (15)
- [+]ז – הכנסת אורחים (12)
- [+]ח – הלכות רוצח ומתאבד (13)
- [+]ט – הלכות שמירת הנפש (14)
- [+]י – נהיגה זהירה ותפילת הדרך (10)
- [+]י"א – הלכות הצלת נפשות (14)
- [+]י"ב – הפסקת הריון (14)
- [+]י"ג – הלכות ניתוחי מתים (10)
- [+]י"ד – השתלת איברים (9)
- [+]ט"ו – הלכות הנוטה למות (8)
- [+]ט"ז – ליקוטים (7)
- [+]י"ז – חברה ושליחות (8)
- [+]א – בין אדם לחבירו (23)
- [+]ליקוטים ג (73)
- [+]ט – צער בעלי חיים (19)
- [+]י – מצוות שילוח הקן (4)
- [+]י"א – כלאיים באילן ובהמה (8)
- [+]י"ב – הלכות שמירת עצי פרי (11)
- [+]י"ג – בל תשחית (4)
- [+]י"ד – הלכות תולעים (12)
- [+]ט"ו – הלכות טבילת כלים (9)
- [+]ט"ז – ליקוטים בכשרות (6)
- [+]ט – צער בעלי חיים (19)
- [+]מועדים (137)
- [+]א – פתיחה (17)
- [+]ב – דיני עשה ביום טוב (13)
- [+]ג – כללי המלאכות (10)
- [+]ד – מלאכות המאכלים (8)
- [+]ה – הבערה כיבוי וחשמל (11)
- [+]ו – הוצאה ומוקצה (6)
- [+]ז – מדיני יום טוב (5)
- [+]ח – עירוב תבשילין (5)
- [+]ט – יום טוב שני של גלויות (9)
- [+]י – מצוות חול המועד (7)
- [+]יא – מלאכת חול המועד (18)
- [+]יב – היתרי עבודה במועד (13)
- [+]יג – חג השבועות (15)
- [+]א – פתיחה (17)
- [+]סוכות (87)
- [+]א – חג הסוכות (14)
- [+]ב – הלכות סוכה (17)
- [+]ג – ישיבה בסוכה (14)
- [+]ד – ארבעת המינים (14)
- [+]ה – נטילת לולב (10)
- [+]ו – הושענא רבה (5)
- [+]ז – שמיני עצרת (8)
- [+]ח – הַקְהֵל (5)
- [+]א – חג הסוכות (14)
- [+]פסח (165)
- [+]א – משמעות החג (8)
- [+]ב – כללי איסור חמץ (7)
- [+]ג – מצוות השבתת החמץ (7)
- [+]ד – בדיקת חמץ (14)
- [+]ה – ביטול חמץ וביעורו (6)
- [+]ו – מכירת חמץ (6)
- [+]ז – תערובת חמץ (6)
- [+]ח – מהלכות כשרות לפסח (9)
- [+]ט – מנהג איסור קטניות (7)
- [+]י – כללי הגעלת כלים (14)
- [+]י"א – הכשרת המטבח לפסח (16)
- [+]י"ב – הלכות מצה (8)
- [+]י"ג – הלכות ערב פסח ומנהגיו (8)
- [+]י"ד – ערב פסח שחל בשבת (2)
- [+]ט"ו – ההגדה (9)
- [+]ט"ז – ליל הסדר (38)
- [+]א – משמעות החג (8)
- [+]שביעית ויובל (119)
- [+]א – מצוות השביעית (11)
- [+]ב – מצוות השביתה (18)
- [+]ג – שמיטת הפירות (9)
- [+]ד – פירות השביעית (13)
- [+]ה – הזמן המקום והאדם (12)
- [+]ו – שמיטת כספים (7)
- [+]ז – היתר המכירה (15)
- [+]ח – אוצר בית דין (8)
- [+]ט – קניית פירות בשביעית (5)
- [+]י – מצוות היובל (11)
- [+]יא – חזון השביעית (10)
- [+]א – מצוות השביעית (11)
- [+]שבת (372)
- [+]פרק א – פתיחה (16)
- [+]פרק ב – הכנות לשבת (12)
- [+]פרק ג – זמני השבת (5)
- [+]פרק ד – הדלקת נרות שבת (8)
- [+]פרק ה – תורה ותפילה בשבת (15)
- [+]פרק ו – הלכות קידוש (10)
- [+]פרק ז – סעודות השבת ומלווה מלכה (8)
- [+]פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת (8)
- [+]פרק ט – כללי המלאכות (12)
- [+]פרק י – בישול (25)
- [+]פרק יא – בורר (18)
- [+]פרק יב – הכנת מאכלים (12)
- [+]פרק יג – מלאכות הבגד (16)
- [+]פרק יד – הטיפול בגוף (9)
- [+]פרק טו – בונה סותר בבית וכלים (14)
- [+]פרק טז – מבעיר ומכבה (8)
- [+]פרק יז – חשמל ומכשיריו (18)
- [+]פרק יח – כותב מוחק וצובע (6)
- [+]פרק יט – מלאכות שבצומח (11)
- [+]פרק כ – בעלי חיים (10)
- [+]פרק כא – הלכות הוצאה (15)
- [+]פרק כב – צביון השבת (19)
- [+]פרק כג – מוקצה (15)
- [+]פרק כד – דיני קטן (10)
- [+]פרק כה – מלאכת גוי (9)
- [+]פרק כו – מעשה שבת ולפני עיוור (10)
- [+]פרק כז – פיקוח נפש וחולה (17)
- [+]פרק כח – חולה שאינו מסוכן (14)
- [+]פרק כט – עירובין (8)
- [+]פרק ל – תחומי שבת (14)
- [+]פרק א – פתיחה (16)
- [+]שמחת הבית וברכתו (123)
- [+]א – מצוות עונה (8)
- [+]ב – הלכות עונה (19)
- [+]ג – קדושה וכוונה (15)
- [+]ד – שמירת הברית (11)
- [+]ה – פרו ורבו (23)
- [+]ו – קשיים ועקרות (9)
- [+]ז – סריס והשחתה (6)
- [+]ח – נחמת חשוכי ילדים (8)
- [+]ט – הפסקת היריון (14)
- [+]י – האיש והאשה (10)
- [+]א – מצוות עונה (8)
- [+]תפילה (235)
- [+]פרק א – יסודות הלכות תפילה (10)
- [+]פרק ב – המניין (10)
- [+]פרק ג – מקום התפילה (11)
- [+]פרק ד – החזן וקדיש של אבלים (8)
- [+]פרק ה – הכנות לתפילה (11)
- [+]פרק ו – הנוסחים ומנהגי העדות (9)
- [+]פרק ז – השכמת הבוקר (3)
- [+]פרק ח – נטילת ידיים שחרית (8)
- [+]פרק ט – ברכות השחר (6)
- [+]פרק י – ברכת התורה (7)
- [+]פרק יא – זמן ק"ש ותפילת שחרית (12)
- [+]פרק יב – לקראת תפילת שחרית (10)
- [+]פרק יג – סדר קרבנות (6)
- [+]פרק יד – פסוקי דזמרה (6)
- [+]פרק טו – קריאת שמע (12)
- [+]פרק טז – ברכות קריאת שמע (7)
- [+]פרק יז – תפילת עמידה (21)
- [+]פרק יח – טעויות הזכרות ושכחה (10)
- [+]הזכרת גשמים ובקשתם (4)
- [+]תפילת תשלומין (3)
- [+]הזכרת גשמים ובקשתם (4)
- [+]פרק יט – חזרת הש"ץ (9)
- [+]פרק כ – ברכת כהנים (11)
- [+]פרק כא – נפילת אפיים ותחנונים (8)
- [+]פרק כב – מדיני קריאת התורה (9)
- [+]פרק כג – סיום שחרית ודיני קדיש (12)
- [+]פרק כד – תפילת מנחה (7)
- [+]פרק כה – תפילת מעריב (9)
- [+]פרק כו – קריאת שמע על המיטה (3)
- [+]פרק א – יסודות הלכות תפילה (10)
- [+]תפילת נשים (201)
- [+]א – יסודות הלכות תפילה (8)
- [+]ב – מצוות תפילה לנשים (10)
- [+]ג – טעמי מצוות הנשים (9)
- [+]ד – השכמת הבוקר (3)
- [+]ה – נטילת ידיים שחרית (9)
- [+]ו – ברכות השחר (7)
- [+]ז – ברכות התורה (7)
- [+]ח – תפילת שחרית והדינים שלפניה (10)
- [+]ט – הכנת הגוף (7)
- [+]י – הכנת הנפש והלבוש (6)
- [+]י"א – מקום התפילה (10)
- [+]י"ב – תפילת עמידה (14)
- [+]י"ג – הזכרת גשמים ובקשתם (10)
- [+]י"ד – כבוד התפילה (6)
- [+]ט"ו – קרבנות ופסוקי דזמרה (7)
- [+]ט"ז – קריאת שמע וברכותיה (14)
- [+]י"ז – התפילות שלאחר עמידה (7)
- [+]י"ח – מנחה וערבית (3)
- [+]י"ט – קריאת שמע על המיטה (3)
- [+]כ – מהלכות התפילה במניין (19)
- [+]כ"א – מהלכות בית הכנסת (4)
- [+]כ"ב – תפילה וקידוש בשבת (11)
- [+]כ"ג – מהלכות חגים ומועדים (11)
- [+]כ"ד – נוסחי התפילה ומנהגי העדות (6)
- [+]א – יסודות הלכות תפילה (8)
- [+]ליקוטים משפחה (176)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – כיבוד הורים (30)
- [+]ב – מצוות הנישואין (18)
- [+]ג – שידוכים (12)
- [+]ד – קידושין וכתובה (20)
- [+]ה – החתונה ומנהגיה (24)
- [+]ו – איסורי עריות (12)
- [+]ז – מהלכות צניעות (22)
- [+]ח – ברית מילה (13)
- [+]ט – פדיון בכורות (10)
- [+]י – אבלות (14)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]ברכות (226)
ערוץ היוטיוב של פניני הלכה
לקבלת עדכוני המכון, ספרים חדשים ומבצעים
הירשמ/י עכשיו!
ארכיון הקטגוריה: ליקוטים ב
א – ואהבת לרעך כמוך
אמר רבי עקיבא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה כלל גדול בתורה" (ויקרא יט, יח, ספרא שם, ירושלמי נדרים ט, ד). ומן הראוי לשאול, מדוע בחר רבי עקיבא דווקא במצווה זו מכל שאר המצוות שבתורה עד שרק עליה אמר: "זה כלל … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
תגובה אחת
ב – תוספת הסבר
אמנם יש מקום להוסיף ולהסביר, שלא רק המצוות שבין אדם לחבירו תלויות במצוות אהבת הרֵע, אלא אף המצוות שבין אדם לאלוקיו תלויות בזה. זהו בעצם עיקר החידוש שבדברי רבי עקיבא, שכל המצוות כולן תלויות באהבת הבריות, החל מהמצוות שבין אדם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ג – ואהבת לרעך – כיצד?
לאחר שלמדנו על מרכזיותה העצומה של מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), נשאלת השאלה, כיצד אפשר לקיים מצווה זו. הרי קורה לפעמים שאיננו אוהבים אדם מסוים או קבוצת אנשים מסוימת, ויכולות להיות לכך סיבות רבות, אופי שונה, דעות שונות, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ד – איסור שנאה
מצווה מהתורה שלא לשנוא אדם מישראל, שנאמר (ויקרא יט, יז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". ולא מדובר כאן סתם בשנאת חינם, אלא אפילו אדם שחבירו העליב אותו בצורה חמורה, אסור לו לפי התורה לשנוא את זה שהעליבו. וכך הוא לשונו … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ה – היחס לרשע
אבל מי שהוא רשע, אמרו חכמים (פסחים קיג, ב) שמצווה לשונאו, שכן האיסור לשנוא הוא כלפי אחיך, היינו מי שאתך במצוות, שנאמר (ויקרא יט, יז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", אבל מי שאינו אתך במצוות, אין כלפיו איסור שנאה. ומניין … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ו – לא תקום ולא תטור
כהשלמה למצווה שלא לשנוא אדם מישראל, הוסיפה התורה עוד שני איסורים: האחד 'לא תקום', והשני 'לא תטור', שנאמר (ויקרא יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ספר החינוך מצוות רמ"א ורמ"ב). כדי שההבדל שבין שני האיסורים יובן היטב, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ז – עצירת הריב
באיסור התורה: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יט, יח) קובעת התורה, שאין מקום לשום ריב ומדון בין אדם לחבירו, ואם במקרה התפתחה איזו מריבה, מוכרחים להפסיקה. וגם אם צד אחד נוהג שלא כשורה, מוטל חיוב על הצד האחר שלא לנקום … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ח – לדבר או לסלוח ולא לשנוא
על פי מה שלמדנו (לעיל ד), בפני אדם שנעלב או נפגע מחבירו עומדות רק שתי דרכים: האחת להידבר עם החבר כדי לתקן את המעוות, וזו כמובן הדרך המועדפת. אולם כאשר נראה שלא ניתן ליישב את ההדורים עם החבר נותרה הדרך … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
ט – בצדק תשפוט עמיתך – הוי דן את חברך לכף זכות
מבין מצוות התורה העוסקות ביחסים שבין אדם לחבירו, ישנה מצווה מרכזית: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו). ופרשו חכמים שהכוונה לדון את החבר לכף זכות (שבועות ל, א). וכפי שאמרו במשנה במסכת אבות (א, ו): "הוי דן את כל האדם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
י – פרטי ההלכה אימתי מצווה לדון לכף זכות
כפי שלמדנו, כאשר ניתן לפרש באופן הגיוני את המעשה לצד טוב או לצד רע, מצווה לפרשו באופן חיובי, שנאמר (ויקרא יט, טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". אבל כאשר המעשה נראה רע, ועל פי ההיגיון קשה לפרשו באופן חיובי, אין חובה לדון … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יא – לשון הרע
האיסור שאולי מבטא יותר מכל את היחסים התקינים שצריכים לשרור בין אדם לחבירו על פי התורה הוא איסור לשון הרע. מרכזיותו של האיסור הזה גדולה כל כך, עד שפעמים רבות המושג שנאת חינם מקביל לאיסור לשון הרע. שכן אמרו חכמינו … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יב – החפץ חיים
מסופר על רבי אלכסנדרי, שנכנס לעיר אחת, והכריז שיש לו תרופה, עבור מי שרוצה לזכות באריכות ימים. התאספו סביבו אנשים רבים, ובקשו את תרופת הפלא לאריכות ימים. אמר להם: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יג – מתי צריך לספר דברים רעים על חבר
הכלל הבסיסי הוא, שכדי להציל חבר מליפול בפח, מותר להזהירו על כך. למשל, כאשר ראובן רוצה לעשות שותפות עם שמעון, ולוי, חבירו של ראובן יודע כי יש חשש ששמעון ירמה אותו, מפני ששמעון נוטה לעיתים לרמות. אם ישאל אותו ראובן … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יד – הלבנת פנים
אסור לאדם לצער את חבירו בדיבור, ואיסור זה נקרא "אונאת דברים", ומקורו בפסוק (ויקרא כה, יז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלוֹהֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם". למשל, אם יבואו ייסורים על חבירו, לא יאמר לו: "כנראה שאתה חוטא, ועל … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
טו – מצוות אהבת הגר
מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" חלה על כל אדם מישראל ובכללם הגרים, ואע"פ כן הוסיפה התורה מצווה מיוחדת לאהוב את הגר, שנאמר (דברים י, יט): "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר". כמו כן אסרה התורה לצער אדם מישראל, שנאמר (ויקרא כה, יז): "וְלֹא תוֹנוּ … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
טז – מצוות המחאה
מצווה על אדם מישראל שרואה את חבירו חוטא שימחה בידו. המחאה אינה צריכה לנבוע מתוך שנאה כלפי החבר אלא להפך, מתוך אהבה ואחריות למצבו. שכשם שיהודי צריך לדאוג לחבירו שלא יהיה רעב כך עליו לדאוג שלא יחטא ויזיק לנשמתו. ואכן … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יז – איסור חנופה לרשעים
אסור להתחנף לרשעים, כפי שלמדו חז"ל מן הפסוק: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לה, לג, ושם בספרי). משמעות המצווה, שהתורה מדריכה אותנו שלא להסכים עם מציאות הרשע בעולם. כשאפשר, נצטוונו להוכיח את החוטא, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יח – איסור מחלוקת
אמרו חכמים (סנהדרין קי, א): כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר (במדבר יז, ה): "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". ברור שכל שנאה בין יהודים אסורה, אלא שאם מדובר במחלוקת הרי שהאיסור חמור יותר, מפני שלא מדובר בריב רגיל שבין אנשים שנמשך … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
יט – מחלוקת נגד רשעים
השלום והאחדות מבטאים באופן ממשי את האמונה בה' אחד. ובמיוחד עם ישראל שנברא כדי לגלות את דבר ה' בעולם צריך להיות באחדות, שכמו שה' אחד כך עם ישראל צריך להיות אחד. ולכן כאשר עם ישראל באחדות, מתגלה גדולתו ואויביו נופלים … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
כ – כופים על מידת סדום
אמרו חכמים: "כופים על מידת סדום". כלומר, כופים אדם שלא ינהג כמנהג אנשי סדום. ומה היא מידת אנשי סדום, שאינם רוצים לתת לאחרים ליהנות. ואף במקום שהנאת אדם אחר אינה גורמת להם שום נזק, אלא "זה נהנה וזה לא חסר" … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
כא – האם "להלשין" על מי ששבר חלון
שאלה: חברי שבר חלון יקר באחד המבנים הציבוריים בישוב. הוא לא תכנן לשבור את החלון אלא קצת התפרע וזרק אבנים, ובלא כוונה אבן אחת פגעה בחלון. ישנה כאילו הסכמה שבשתיקה שכדי להגן על החבר ששבר את החלון, כל הנערים שיודעים … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
כב – האם לברוח עם הכיתה
שאלה: קבוצת בנות מהכיתה שלי, החליטה שזה יהיה מאוד משעשע להעלם פתאום מבית הספר התיכוני לפני השיעור האחרון. המורה תבוא ותמצא את הכיתה ריקה ולא תבין מה קורה, וזה יהיה מאוד מצחיק. אלא שכדי שהמהלך יצליח, חובה על כל הבנות … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
כג – האם מותר לפרסם בעיתון גנותם של אישי ציבור
שאלה: האם מותר לפרסם בעיתון דברים בגנותם של אישי ציבור, האם אין בכך איסור לשון הרע, והלבנת פני אדם ברבים? תשובה: כאשר ישנו איש ציבור שעושה מעשה רע שגורם נזק לציבור, יש להתריע על כך, כדי למנוע את הנזק שעלול … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה א - בין אדם לחבירו
כתיבת תגובה
א – מעלת האמת
אחת המידות היסודיות ביותר, שעליה העולם מתקיים, היא מידת האמת (אבות א, יח). הדרכות רבות מובאות בתורה ביחס לחובה לומר אמת ולהתרחק מהשקר. בהלכות הבאות נעסוק בנושא נכבד זה, תוך הבאת דוגמאות מעשיות עד כמה צריך להתאמץ כדי לומר את … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
2 תגובות
ב – איסורי השקר השונים
האיסור הכללי לשקר כולל בתוכו גוונים שונים של שקרים, שכמובן כולם אסורים מן התורה, שהרי אנחנו מצווים להידבק במידותיו של הקב"ה, שנאמר (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", ואחת ממידותיו של הקב"ה היא אמת. ובכל זאת התורה התייחסה ביתר פירוט לכמה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ג – שני סוגי שקר
שני סוגים עיקריים של שקרים ישנם. יש שקרים שפוגעים בזולת, למשל אדם שלווה כסף ומכחיש זאת, או אדם שהולך להעיד נגד חבירו עדות שקר כדי לסייע לחבר אחר. וכן מי שמתייעצים איתו האם כדאי לקנות דירה או רכב או כל … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ד – גנות השקר
במסכת סוטה (מב, א) מבואר שישנם ארבעה סוגים של אנשים שאינם זוכים לראות פני שכינה, וסוג אחד מהם הוא 'השקרנים' – אלו הרגילים לשקר (האחרים: חנפים, ליצנים, מספרי לשון הרע). והעניין הוא, שכל מי שמתרגל לשקר, מזיק בראש ובראשונה לעצמו. … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ה – דוגמאות לדברי שקר
בתלמוד מסכת שבועות (לא, א) מובאות דוגמאות מעניינות לאיסור השקר, והכלל הוא, שלא רק שקר גמור אסור, אלא כל דבר שיש בו שמץ של שקר אסור, שנאמר (שמות כג, ז): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". למשל, מה יעשה פועל נאמן שבעל-הבית שלו … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ו – שפת אמת תכון לעד
לפעמים עלולה לעמוד בפני האדם התלבטות קשה: מצד אחד, החובה לומר את האמת, ומצד אחר, אם יאמר את האמת, לא ישיג את מה שנראה לו כצודק. למשל, מסופר בתלמוד (שבועות לא, א) על שלושה אנשים שהלוו כסף לאדם מסוים, כל … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ז – מדבר שקר תרחק בבית-הדין
השקרים החמורים ביותר הם השקרים שנעשים בבית-הדין. כל עניינו של הדין הוא להלחם בשקר, לבער את העוולות, ולהגיע לחקר האמת, כדי להצדיק את הצדיק ולחייב את החייב. וכל שקר שנעשה בבית-הדין פוגע בפסק-הדין, ופוגע ביכולת שלנו לפתור את הסכסוכים שבין … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ח – חובת הדיינים להגיע לאמת
אף שתמיד אדם צריך להיזהר מלהוציא דבר שקר מפיו, זהירות כפולה ומכופלת מכל שמץ של שקר צריכה להיות לעדים ולדיינים, ומספר מצוות מן התורה נאמרו על-כך. אמרו חכמים במסכת שבועות (ל, ב), שאם הדיינים רואים שעל פי כל כללי המשפט, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
ט – המקיים דבריו ומחוסר אמנה
ט – מכל הפעולות שאדם עושה, הדיבור הוא המבטא ביותר את היחוד שלנו כבני-אדם. ללא הדיבור לא ניתן היה לחברה האנושית להתקיים ולהתפתח, והשכל היה נשאר בכוחו הגולמי ללא יכולת לצאת אל הפועל. ולכן מתרגם אונקלוס את הפסוק: "וַיְהִי הָאָדָם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
י – הן צדק במסחר
המסחר הוא הבסיס לחיי רווחה מבחינה חומרית. אדם לבדו אינו יכול לדאוג כראוי לכל צרכיו, ורק בזכות המסחר, כל אדם יכול להתרכז בעבודה אחת שבה הוא יכול להשתלם מבחינה מקצועית, ולאחר מכן תמורת עבודתו לקנות את כל צרכיו מאחרים. בקיצור, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יא – מחוסר אמנה במכירת מכונית
שאלה: אדם סיכם עם קונה שראה את מכוניתו, שימכור לו אותה בערב במחיר מסוים. לאחר מכן הגיע קונה אחר שמוכן לשלם יותר. האם חובה על המוכר למכור את המכונית לראשון במחיר המוסכם, או שמותר לו למכור את המכונית במחיר גבוה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יב – מידת חסידות בדבקות באמת
כדי להבין את הזהירות המיוחדת של גדולי ישראל מכל שמץ של דיבור שקר, ואפילו ממחשבת שקר, יש לבאר תחילה את מעלתה של האמת. כשאדם מתאר את האירועים בדייקנות ועומד בדיבורו, הוא נעשה קשור יותר למציאות כפי שהיא באמת, ועל ידי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יג – מתי מותר לסטות מאמירת האמת
לאחר שהסברנו בהרחבה את ערכה של האמת ואיסור השקר, השאלה המרכזית היא, מה עלינו לעשות במקרה שיש התנגשות בין ערך האמת לערך אחר. למשל, מה לעשות במקרה שמישהו שואל אותנו האם פלוני אמר עליו דברים רעים. מצד האמת היינו צריכים … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יד – מצווה לשנות מפני השלום
אף שחובה גדולה לדבר אמת, מכל מקום למען השלום מותר ואף מצווה לשנות מן האמת. כך למדו חכמים במסכת יבמות (סה, ב), מדבריהם של אחי יוסף, שלאחר פטירת יעקב אבינו, חששו האחים שמא יוסף ירצה לנקום בהם על שמכרוהו לישמעאלים, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
טו – רק למען שלום אמת מותר לשנות
מצווה לעשות שלום בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, ובין מדינה למדינה (תו"כ קדושים פ' י"א). ושלא כמו הרבה מצוות, שרק אם נזדמנו ביד האדם, עליו לקיימן, אחר מצוות השלום צריך לרדוף באופן אקטיבי, שנאמר: "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
טז – שלושת הדברים שמותר לשנות בהם
טז – עתה נברר את שלושת הדברים שמנו חכמים במסכת בבא מציעא (כג, ב), שמותר לשנות בהם מן האמת. הראשון הוא במסכתא, ופירש רש"י שלשם ענווה מותר לשנות בענייני המסכת, שאם ישאלו אדם אם למד מסכת מסוימת היטב עם כל … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יז – למניעת בושה
לעיתים מותר לאדם לשנות מן האמת כדי למנוע מעצמו בושה. למדנו שמותר לשנות במסכתא, ופירש רש"י שמותר לאדם להצניע את ידיעותיו משום ענווה. אולם לדעת הרמב"ם הכוונה היא, שאם שואלים אדם האם אתה לומד כעת מסכת שבת, למשל, והוא מתיירא … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יח – כלה נאה וחסודה
יח – שאלה: מה יעשה אדם שחבירו קנה רהיט, והוא שואל אותו לחוות דעתו. האם יאמר את מה שהוא חושב באמת, שהרהיט עשוי בצורה גרועה, ובקרוב כנראה שיתפרק, ומחירו יקר, ובנוסף לכך מראהו מכוער. או שמותר לו לענות בדברי נימוס, … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
יט – העתקה בבחינה
יט – שאלה: מאחר שתלמידים רבים מעתיקים בבחינות, האם מותר להעתיק בבחינות? וכן מי שכבר העתיק האם חובה עליו לומר זאת למורה? ומה הדין במי שהעתיק בבחינת בגרות? תשובה: ודאי שאסור להעתיק בבחינות, וכמה צדדים לאיסור. ראשית, יש כאן גניבת … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ב - הלכות אמירת אמת
כתיבת תגובה
א – גניבת-דעת
מידת היושר והאמת צריכה להיות התשתית ליחסים שבין אדם לחבירו, ולכן קבעה התורה שאסור לאדם להטעות את חבירו, שיחשוב כאילו עשה למענו טובה, בו בזמן שלמעשה לא עשה למענו כלום. זהו איסור 'גניבת-דעת'. המייחד את 'גניבת-הדעת' משאר השקרים הוא, שבדרך … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ג - הלכות גניבת דעת
כתיבת תגובה
ב – מקור איסור גניבת-דעת
למדו חכמים שהמקור לאיסור 'גניבת-דעת' נובע מהפסוק: "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט, יא), ואף שבדרך כלל בלשוננו גניבה היא לקיחת חפץ או ממון, מכל מקום מצינו בכתוב גם את המושג גניבת לב, כמו שנאמר לגבי אבשלום (שמואל ב' טו, ו): "וַיְגַנֵּב … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ג - הלכות גניבת דעת
כתיבת תגובה
ג – דוגמאות של גניבת-דעת
בין האנשים שצריכים להיזהר ביותר באיסור 'גניבת-דעת' הם הפוליטיקאים, שפעמים רבות הם מנסים ליצור רושם בדעת הקהל, כאילו הם דואגים לחלשים, בו בזמן שבפועל הם אינם עושים כלום, וכל מטרתם היא רק לקדם את מעמדם הפוליטי. ויש כאלה שיוצרים רושם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה ג - הלכות גניבת דעת
כתיבת תגובה