ארכיון הקטגוריה: פסח

א – חג המצות וחג הפסח

שני שמות מוזכרים לחג בתורה כנגד שתי משמעויותיו: חג המצות, שנאמר: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר" (שמות כג, טו. ובעוד מקומות בתנ"ך), וחג הפסח, שנאמר: "זֶבַח חַג הַפָּסַח" (שמות לד, כה). חג המצות כנגד גילוי האמונה, וחג הפסח כנגד סגולת ישראל. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ב – חג החירות – גילוי המוסר

מדוע היה צריך עם ישראל לפני הופעתו כעם להשתעבד באופן נורא כל כך במצרים? ההסבר הפשוט, מפני שייעודו של עם ישראל לתקן את העולם מבחינה מוסרית, וכדי שיוכל לעשות זאת עליו להכיר באופן מוחשי את הסבל והכאב שיכול אדם לגרום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ג – יציאת מצרים – שחרור הרוח משעבוד החומר

ניגוד מוחלט ישנו בין מצרים לישראל. מצרים היתה אומה חומרנית ביותר, בעלת תפישת עולם אלילית. ואילו האומה הישראלית מיוחדת בתפישת עולמה הרוחנית והמופשטת, ולכן רק ישראל יכלו לקבל את האמונה המופשטת בה' אחד, שאין לו דמות הגוף ולא שום הגדרה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ד – ביציאת מצרים נעשה החומר מרכבה לשכינה

סדרו של עולם הוא, שהצדדים החומריים בולטים בו תחילה, ובקלות הם באים לידי ביטוי מלא וחזק, ואילו המגמות הרוחניות נסתרות, וזמן רב עובר עד שעומדים על משמעותן. לכן טבעי היה שבתחילה גברו המצרים על ישראל, שכן כוחם של המצרים כבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ה – משמעות איסור חמץ – גאווה כלפי שמיים

חומרה מיוחדת ישנה באיסור חמץ בפסח, שלא רק שאסרה התורה לאוכלו אלא הוסיפה וצוותה שלא יראה ולא ימצא חמץ ברשותנו, וחכמים הוסיפו ואסרו תערובת חמץ בכלשהו. כלומר ההתרחקות מהחמץ בפסח היא מוחלטת. אין זאת אלא שהחמץ מבטא את הרע, וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ו – משמעות המצה

המצה הפוכה מהחמץ, שהיא באה לרמוז על הענווה שלנו כלפי שמים, שאף שהקב"ה נתן לנו כוחות לפעול ולשכלל דברים בעולם, בשורשי הדברים אין לנו מגע. ולכן בפסח, כשאנו עוסקים בשורשים, איננו מערבים שמץ של חמץ במאכלינו. אלא אנו אוכלים מצה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ז – המבזה את המועדות

במסכת אבות (ג, יא) מבואר יסוד חשוב. "רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות… והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא". היה אומר מו"ר הרב צבי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

ח – שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום

שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, שכן למדנו ממשה רבנו שבפסח ראשון באר עניינו של פסח שני שבא שלושים יום אחריו. והטעם העיקרי לכך, שהיו צריכים כל ישראל להכין את הקורבנות לקראת הפסח, ולבדוק שלא יהיה בהם מום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - משמעות החג | כתיבת תגובה

א – ארבע מצוות באיסור חמץ

ארבע מצוות מהתורה עוסקות באיסור חמץ בפסח, שלוש מצוות לא תעשה ומצוות עשה אחת: האיסור הראשון – שלא לאכול חמץ, שנאמר (שמות יג, ג): "וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ", ולמדו חכמים שבכלל האיסור לאכול חמץ בפסח כלול גם האיסור ליהנות מהחמץ. עוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ב – זמני איסור חמץ מהתורה ומדברי חכמים

אף שעיקר איסור חמץ חל בשבעת ימי חג המצות, היינו מיום ט"ו בניסן עד יום כ"א בניסן, מכל מקום כבר בחצות יום י"ד שלפני פסח נצטוונו להשבית את החמץ מבתינו. גם איסור אכילת חמץ מתחיל מחצות יום י"ד, שנאמר (דברים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ג – מהו חמץ ומהו שאור

חמץ שאסרה התורה בפסח הוא אחד מחמשת מיני דגן שנגעו במים עד שהחמיצו. והם: חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון וכוסמין. ואלו המינים שעושים מהם לחם שהוא מאכלו החשוב של האדם, ועל אכילתו תיקנו חכמים ברכה מיוחדת – "המוציא לחם מן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ד – הגדרת החימוץ בבצק

כפי שלמדנו ההבדל בין לחם למצה, שהבצק של הלחם עבר תהליך החמצה, הנובע מתסיסה של מרכיבים בקמח שבאו במגע עם מים. כדי להשביח את תהליך ההחמצה רגילים האופים לערב בבצק שאור (שמרים), הגורם לבצק להחמיץ היטב ובמהירות. אבל גם בלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ה – חמץ נוקשה

חמץ שאסרה התורה הוא חמץ גמור, היינו כאשר תהליך החימוץ הסתיים והמאכל נעשה ראוי לאכילה. אבל אם התחילה בו פעולת חימוץ ולא נסתיימה, והוא נעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק, הרי זה 'חמץ נוקשה', ולדעת רוב הפוסקים אין בו איסור מהתורה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ו – חמץ שנפסל ממאכל כלב

חמץ שהיה ראוי בתחילה למאכל אדם ואח"כ התעפש או התקלקל עד שאינו ראוי למאכל אדם, דינו כחמץ גמור, מפני שעדיין אפשר לחמץ על ידו עיסות אחרות. ובכך דין חמץ שונה מדין שאר המאכלים האסורים, שמשעה שהם נפסלים ממאכל אדם – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

ז – אופנים שאין בהם חימוץ

כפי שלמדנו חמשת מיני דגן הם המינים שעלולים להחמיץ אחר שיבואו במגע עם מים. אבל אם יעברו קלייה באש, יעקר מהם כח החימוץ, ומעיקר הדין מותר לערבם במים. אלא שחששו חכמים שמא לא קלו אותם היטב באש, ונמצא שכשיבואו במגע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - כללי איסור חמץ | כתיבת תגובה

א – המצוות הקשורות בהשבתת חמץ

מצוות עשה מהתורה לבער את החמץ מרשותינו לקראת הפסח, שנאמר (שמות יב, טו): "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם". מפי השמועה למדו שהכוונה לבער את החמץ עד חצות יום י"ד בניסן, שהוא ערב פסח. ראיה לדבר שנאמר (שם לד, כה): … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ב – האיסור על חמץ השייך לו

מיוחד הוא איסור חמץ בפסח, שלא רק לאוכלו אסור אלא אף להשהותו אסור, וכל המשהה אותו בביתו עובר בשני איסורים של בל יראה ובל ימצא.[2] מלשון התורה (שמות יג, ז): "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ", … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ג – חמץ שבאחריות ישראל ודין מניות

למדנו שרק על חמץ השייך ליהודי עוברים באיסורי בל יראה ובל ימצא, שנאמר (שמות יג, ז): "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ". אלא שלכאורה קשה, הרי נאמר (שם יב, יט): "לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם", משמע שבכל מקרה אסור שהחמץ ימצא בבית. בארו חכמים, שאכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ד – כיצד מקיימים את מצוות השבתת החמץ

בשני אופנים אנו מבערים את החמץ מבתינו, במחשבה ובמעשה, באופן רוחני ובאופן מעשי. ההשבתה במחשבה נעשית על ידי ביטול החמץ והפקרתו והחשבתו כעפר הארץ, שכן רק על חמץ ששייך לנו וחשוב בעינינו אנו עוברים באיסור בל יראה ובל ימצא, אולם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ה – מהות המצווה

שאלה יסודית התעוררה במהות מצוות ההשבתה, האם עיקר המצווה ליקח חמץ ולהשביתו; או שהעיקר שלא ישאר ברשותו של ישראל חמץ. לדעת רוב הראשונים (רמב"ן, מהרי"ק ועוד), עיקר המצווה שרשותו של האדם תהיה נקייה מחמץ, ומי שיש לו חמץ – צריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ו – זמני כניסת איסור אכילה והנאה מחמץ

מצוות השבתת החמץ צריכה להתבצע עד חצות יום י"ד בניסן, וכל רגע ורגע שאדם מישראל משהה את חמצו אחר חצות היום הרי הוא מבטל מצוות עשה של השבתת החמץ. ומחצות היום מתחיל גם איסור התורה, שלא לאכול וליהנות מהחמץ (רמב"ם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

ז – סדר השבתת החמץ

כפי שלמדנו (בהלכה ד), אנו משביתים (מבערים) את החמץ מבתינו במעשה ובמחשבה, ותהליך ההשבתה מורכב מארבעה שלבים. בדיקה וביטול, ביעור וביטול. ונפרט: תחילת ההשבתה בבדיקת חמץ שמתבצעת בליל י"ד, ועל ידה אנו מוודאים שאין יותר חמץ בביתנו זולת אותו חמץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מצוות השבתת החמץ | כתיבת תגובה

א – זמן בדיקת חמץ בתחילת ליל י"ד

כפי שלמדנו בפרק הקודם, אדם שנמצא ברשותו חמץ בפסח עובר עליו בשני איסורים: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ" (שמות יג, ז), ו"לֹא יִמָּצֵא" (שם יב, יט). כדי שלא לעבור על איסורי התורה, צריך אדם לבער מביתו את החמץ. ואף שמן התורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ב – דברים שאסרו חכמים קודם הבדיקה

כדי שלא יהיה דבר שאולי ישכיח את חובת בדיקת החמץ תיקנו חכמים שלא להתחיל במלאכה או בסעודה חצי שעה לפני תחילת זמן בדיקת חמץ, שמא יגרר במלאכתו או בסעודתו וישכח לבדוק חמץ. אבל מותר לאכול בדרך ארעי פירות או עוגות. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ג – הברכה

לפני הבדיקה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ". ואף שביעור החמץ בפועל יתבצע רק למחרת, בשריפה ובביטול, מברכים לפני הבדיקה בליל י"ד "על ביעור חמץ", מפני שבבדיקה אנו מתחילים את תהליך ביעור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ד – מקומות החייבים בבדיקה

כל המקומות שנמצאים ברשותו של יהודי ויש חשש שנמצא בהם כזית חמץ חייבים בבדיקה. לפיכך המטבח והסלון שאוכלים בהם – חייבים בבדיקה. וכן כל חדר, מחסן ומרפסת שנכנסים לתוכם לפעמים עם חמץ – חייבים בבדיקה (שו"ע תלג, ג-ד). ארונות בגדים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ה – הנר ופנס

תיקנו חכמים לבדוק את החמץ לאור הנר, מפני שאורו ממוקד וטוב לבדיקה. ולכן תיקנו לבדוק בלילה, שבלילה אור הנר בולט ומאיר היטב את החורים והסדקים שבהם עיקר הבדיקה. אבל ביום, אור השמש החזק מכהה את אורו של הנר, וקשה לעין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ו – האם צריך לבדוק אחר פירורים קטנים מכזית

מגמת הבדיקה למצוא חתיכות חמץ ששיעורם כזית, שעל חמץ בשיעור כזית המונח במקום אחד שבביתו – אדם עובר באיסור בל יראה ובל ימצא, אבל על חמץ הקטן משיעור כזית לא חל איסור בל יראה ובל ימצא. וכל מקום שלפעמים נכנסים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ז – האם צריך לבדוק את הספרים

לדעת כמה אחרונים צריכים לבדוק את כל הספרים שעיינו בהם במשך השנה, דף אחר דף, מפני שאולי נפל לתוכם פירור חמץ, וכיוון שלדעתם בדיקת חמץ נועדה כדי לבער כל פירור חמץ, ממילא צריך לבדוק את דפי הספר שמא יש שם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ח – האם סומכים על הניקוי שלפני פסח

ברוב בתי ישראל נוהגים לנקות היטב את הבית לקראת פסח, וכל מקום שניקו היטב ונזהרו שלא להכניס בו אח"כ חמץ, אינו צריך בדיקה מדוקדקת (שע"ת תלג, א; דעת תורה תלג, ב). ואמנם יש שהחמירו בזה, ולדעתם הניקוי אינו משנה דבר, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

ט – הנחת פתיתי חמץ והאפשרות להעזר בבני ביתו

נוהגים להחביא בבית פתיתי חמץ לפני הבדיקה, כדי שימצאם הבודק. יש סוברים שמנהג זה נועד להבטיח שהבודק ימצא חמץ בבדיקתו, שאם לא כן אולי ברכתו לבטלה. אבל האמת אינה כן, שאפילו אם לא ימצא כלום אין ברכתו לבטלה, מפני שמטרת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

י – היוצא למדינת הים

אדם הנוסע לחוץ לארץ לפני הפסח, ובתוכניתו לחזור לביתו אחר חג הפסח, אם הוא עוזב את ביתו בתוך שלושים יום הסמוכים לחג הפסח, היינו מחג הפורים ואילך, חייב לבדוק את ביתו מחמץ קודם שיצא מביתו. ואף שבודאי לפני פסח יבטל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

י"א – אם השכרת כל הבית לגוי פוטרתו מבדיקה

יש משפחות שנוסעות מביתם לכל ימי הפסח, וברצונם להיפטר מניקוי הבית ובדיקת חמץ, והשאלה האם על ידי שימכרו את כל הבית או ישכירוהו לנוכרי ייפטרו מבדיקת חמץ. נחלקו בזה הפוסקים: יש מקילים, שהואיל ובפועל הבית אינו ברשותו בערב פסח, שכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

י"ב – בדיקת חמץ אחר זמנה, ודין השוכר חדר במלון

תיקנו חכמים לבדוק חמץ בליל י"ד בניסן, אך מי שלא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד בברכה. ואם לא בדק לפני הפסח יבדוק בפסח בברכה, ואף אם ביטל את החמץ לפני פסח – יבדוק בפסח, כדי לקיים את תקנת חכמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

י"ג – בית כנסת, פנימיות וישיבות

בתי כנסת ובתי מדרש צריכים בדיקה בליל י"ד, מפני שלפעמים אוכלים בהם חמץ. ואף בבתי כנסת שאין רגילים לאכול, לפעמים נכנסים ילדים קטנים עם מאכלי חמץ (שו"ע תלג, י). אמנם לעניין הברכה ישנו ספק אם צריך לברך, לכן מוטב שהבודק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

י"ד – חמץ תחת מפולת ואם צריך לבדוק מחסן

חמץ שנפלו עליו אבנים או אדמה, אם הוא קבור תחת פחות משלושה טפחים (כ-24 ס"מ), כיוון שכלב יכול להריחו ולחטט אחריו ולהוציאו, אין הוא נחשב מבוער וצריכים להוציאו לפני פסח ולבערו. ואם החמץ נתכסה ביותר משלושה טפחים, הרי הוא מבוער … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ | כתיבת תגובה

א – ביטול החמץ בלילה וביום

כפי שלמדנו (לעיל ג, ד) אנו מקיימים את מצוות השבתת החמץ בשני אופנים, במעשה ומחשבה. וסדר ההשבתה מורכב מארבעה שלבים, בדיקת חמץ ואח"כ ביטול ראשון שמתקיימים בליל י"ד בניסן, ולמחרת ביעור חמץ ואחריו ביטול שני. אחר שעסקנו בהלכות בדיקת חמץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

ב – משמעות ביטול החמץ

נוסח ביטול חמץ שלפנינו בארמית, מפני שנתחבר בתקופה שרוב פשוטי העם הבינו ארמית, אבל אפשר לאומרו בעברית או בכל שפה אחרת, העיקר שתוכנו יובן. ומי שאמר את הנוסח בארמית ולא הבין את משמעותו הכללית שהיא ביטול החמץ, אלא חשב שזוהי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

ג – דיני ביטול החמץ

לדעת רוב הראשונים מעיקר הדין אין צורך לומר בפה את נוסח הביטול אלא אפשר לבטל את החמץ בלב, היינו שיסכים במחשבתו שחמצו מבוטל וחשוב אצלו כעפר הארץ. אלא שלכתחילה יש לבטל את החמץ בפה, שעל ידי כך הביטול יהיה ברור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

ד – מנהג ביעור החמץ בשריפה

כפי שלמדנו, בנוסף לביטול החמץ תיקנו חכמים לבער בפועל את כל החמץ שנותר אחר ארוחת בוקר ואת החמץ שנמצא בבדיקת חמץ (ועשרת הפתיתים). מן הדין אפשר לבערו בדרכים שונות: למשל, אפשר לפוררו ולפזרו ברוח, או לפוררו ולזורקו לים או לנהר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

ה – חמץ שבאשפה

בבוקר יום י"ד בניסן מתעוררת שאלה, מה דין החמץ שהונח בפחי הזבל, האם גם אותו צריך לבער? אם הפח שייך ליהודי או שהוא נמצא בתוך חצרו הפרטית, לכתחילה יש לשפוך עליו אקונומיקה או חומר מפגל אחר עד שלא יהיה ראוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

ו – חמץ שנמצא אחר תחילת זמן האיסור

המוצא חמץ ברשותו לאחר חצות יום י"ד, חייב לבערו מיד. ואם שכח לבטל את החמץ שברשותו, חייב לבערו מהתורה. לכתחילה מצווה לבערו בשריפה, ואם ירצה יבערו בדרכים אחרות, כגון שיפורר אותו לפירורים קטנים ויפזרנו ברוח, או יפורר אותו מעט וישליכנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - ביטול חמץ וביעורו | כתיבת תגובה

א – הצלת החמץ מאיבוד על ידי מכירתו לגוי

עד חצות יום י"ד בניסן צריך כל יהודי להשבית את החמץ שברשותו, וכדי שלא לאבד כמות גדולה של מאכלי חמץ, היו יהודים רגילים לתכנן היטב את קניותיהם ומאכלם כך שעד הפסח יסיימו לאכול את מאכלי החמץ שלהם, ורק מעט מהחמץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ב – התפשטות מנהג מכירת החמץ

לפני כארבע מאות שנה החלו יהודים רבים באירופה להתפרנס מייצור יין שרף (יי"ש) ומכירתו. וזאת משום שהרוזנים אדוני הארץ נהגו לתת ליהודים לנהל את עסקיהם, והיו רגילים להחכיר להם את עסקי היי"ש תמורת דמי חכירה ואחוזים מהמכירות. יי"ש זה, שנעשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ג – למי נועדה כיום מכירת חמץ

בדורות האחרונים, נתחדשו שיטות איחסון, שעל ידם ניתן לשמר מוצרי מזון זמן רב, וממילא ליצרני המזון והסוחרים יש תמיד מלאי גדול. ושוב התעורר הצורך למכור את החמץ לפני הפסח, כדי שלא להפסיד את שוויו של המלאי, וכדי שלא להפסיד את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה