כפי שלמדנו בפרק הקודם (הלכה א), אדם שנמצא ברשותו חמץ בפסח עובר עליו בשני איסורים: 'לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ' (שמות יג, ז), ו'לֹא יִמָּצֵא' (שם יב, יט). כדי שלא לעבור על איסורי התורה, צריך אדם לבער מביתו את החמץ. ואף שמן התורה אפשר לבער את החמץ על ידי ביטולו בפה, שאחר שביטל אדם את החמץ שברשותו, החמץ נחשב לגביו כעפר וכחמץ שאינו שלו, וממילא אינו עובר עליו באיסור 'בל יראה' ו'בל ימצא'. כפי שלמדנו (לעיל ג, ד), למרות זאת תיקנו חכמים שלא להסתפק בביטול החמץ, אלא הצריכו גם לבערו מן הבית. שתי סיבות לכך: האחת, שמא יהיו אנשים שיבטלו את החמץ מן השפה ולחוץ, ובתוך ליבם ירצו להנות מן החמץ אחר הפסח, וכיוון שלא ביטלוהו בלב שלם, יעברו עליו באיסור 'בל יראה' ו'בל ימצא'. השנייה, שמא אחר שיבטל אדם את חמצו יראה בתוך ביתו עוגה נאה, וישכח שהיום פסח ויבוא לאוכלה. לפיכך תיקנו שבנוסף לביטול החמץ יערכו בדיקת חמץ, כדי לבער את כל החמץ מן הבית.
לכאורה הזמן המתאים לבדיקת חמץ הוא ביום י"ד בניסן לקראת חצות היום, שאז הוא הזמן שצריך לבער בו את החמץ. אולם תיקנו חכמים לבדוק בתחילת ליל י"ד לאחר צאת הכוכבים, משום שביום בני האדם טרודים בעסקיהם, ואם ידחו את הבדיקה ליום י"ד יש חשש שישכחו לבדוק את החמץ. ועוד, שכדי לבדוק היטב בחורי הבית ובסדקיו טוב להשתמש באור הנר שהוא יפה לבדיקה, וביום אין הנר מאיר היטב, שמחמת אור השמש אין העין מתרכזת באורו החלש של הנר. לפיכך תיקנו חכמים לבדוק את החמץ בתחילת ליל י"ד, שבלילה אנשים רגילים להיות בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה (שועה"ר תלא, ה).
אלא שבדרך כלל בתחילת הלילה אנשים רגילים להתפלל ערבית, על כן מתפללים תחילה ערבית, שהיא מצווה תדירה וראוי להקדימה, ואח"כ מזדרזים לבדוק חמץ (מ"ב תלא, ח). ומי שרגיל להתפלל במניין בשעה מאוחרת יותר, יבדוק חמץ בצאת הכוכבים ויתפלל בשעה שהוא רגיל להתפלל.
חובת הבדיקה מוטלת על אבי הבית, ואם קשה לו לבדוק מפני חולשתו או מפני שאינו רואה טוב, ימנה את אשתו או אחד מבני ביתו הגדולים שיבדקו חמץ במקומו. אין הבדל במצווה זו בין איש לאשה, אלא יש לבחור את מי שניתן לסמוך עליו שיבדוק באחריות כדין (עי' ערוה"ש תלז, ז). כאשר בעל הבית מסוגל לבדוק כראוי אלא שבאותו יום הוא נאלץ לחזור לביתו בשעה מאוחרת, ימנה מחליף שיבדוק במקומו בשעה הקבועה בתחילת הלילה. בדיעבד, אם אין מי שיבדוק במקומו בזמן, יבדוק בעצמו כשיחזור לביתו.[1]
- א – זמן בדיקת חמץ בתחילת ליל י"ד
- ב – דברים שאסרו חכמים קודם הבדיקה
- ג – הברכה
- ד – מקומות החייבים בבדיקה
- ה – הנר ופנס
- ו – האם צריך לבדוק אחר פירורים קטנים מ'כזית'
- ז – האם צריך לבדוק את הספרים
- ח – האם סומכים על הניקוי שלפני פסח
- ט – הנחת פתיתי חמץ והאפשרות להעזר בבני הבית
- י – היוצא למדינת הים
- י"א – אם השכרת כל הבית לגוי פוטרתו מבדיקה
- י"ב – בדיקת חמץ אחר זמנה, ודין השוכר חדר במלון
- י"ג – בית כנסת, פנימיות וישיבות
- י"ד – חמץ תחת מפולת ואם צריך לבדוק מחסן