חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – סדרי עדיפות בדילוג

אשה שרוצה לומר פסוקי דזמרה וברכותיהם, אבל אין לה זמן לומר את כל הפרקים, תוכל לומר את עיקרם, היינו, תפתח בברכת "ברוך שאמר", תאמר את ששת הפרקים, מ"אשרי" ועד סוף הללויות, שהם עיקר פסוקי דזמרה, ותחתום בברכת "ישתבח". ואם יום אחד תמהר יותר, תוכל לקיים את מנהגה בקיצור, ותאמר "ברוך שאמר", "אשרי", שני הפרקים הפותחים ב"הללויה הללו" (תהילים קמח וקנ) ו"ישתבח". ואם גם לכך לא יהיה לה זמן, תוכל לומר "ברוך שאמר", "אשרי" ו"ישתבח". אבל אם גם ל"אשרי" אין לה זמן, לא תוכל לומר את ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח", מפני שברכות אלו נתקנו על שירי דוד, ולכל הפחות צריך לומר ביניהם את הפרק העיקרי שהוא "אשרי".

וכל זה כדרך ארעי, אבל נראה שהרוצה באופן קבוע לומר רק "אשרי" לפני התפילה, לא תאמר את הברכות, כי נהגו לאומרם על עיקר פסוקי דזמרה, שהם ששת הפרקים, וכיוון שאשה אינה חייבת לומר פסוקי דזמרה, אין ראוי שתאמרם בדרך של דיעבד.

במסגרת חינוכית של בנות, המחנכות רשאיות להחליט שבאופן קבוע הבנות תאמרנה את הברכות עם ששת פרקי ההללויות בלבד, כדי שמצד אחד תאמרנה את פסוקי דזמרה ומצד שני לא יכבידו מדאי על התלמידות. אבל אם נראה להן שגם את ששת פרקי ההללויות קשה לתלמידות לומר בכוונה, מוטב שלא יאמרו כלל את פסוקי דזמרה (כמבואר לעיל ח, ג). [5]


[5]. ככלל סדר הקדימות הוא, שעיקר התפילה תהיה: ברכות השחר והתורה, פסוק ראשון של ק"ש ותפילת עמידה. ואם יש יותר זמן, מוטב לומר ברכת "אמת ויציב", שיש בה הזכרת יציאת מצרים, שהיא מצווה מהתורה לגברים, וי"א שגם נשים חייבות בה, ומתוך אמירתה אפשר לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר לעיל ח, ג, 4. לאחר מכן בחשיבות – פסוקי דזמרה, והכוונה לברכת "ברוך שאמר", ששת פרקי ההללויות "וישתבח". אמנם בבירור הלכה או"ח ח"א (זילבר) סי' ע', ובאשי ישראל ז, יח, כתבו לגבי סדרי הקדימה, שאחר שיש לה זמן לומר "ברוך שאמר", "אשרי" ו"ישתבח", תאמר את שאר קריאת שמע וברכותיה, ואם יש לה עוד זמן, תאמר את שאר פסוקי דזמרה. אולם קשה, שהרי יש סוברים שחייבות בפסוקי דזמרה, ולכל הדעות הם הכנה לתפילה, ובתפילה נשים חייבות, ועיקר פסוקי דזמרה הם ששת הפרקים שבסוף תהילים, כדברי הרי"ף והרא"ש (ע' פ"ה תפילה יד, 3, וע' שם סוף הערה 1, ובהערה 10), ואם כן מדוע שתעדיף ברכות ק"ש שבודאי פטורה מהן ואינן הכנה לתפילה. (גם באבני ישפה טז, 7, השאיר דבריו בצ"ע מחמת זה). ולכן נראה שכל ששת פרקי ההללויות קודמים לברכות ק"ש, וכפי שכתבתי לעיל ח, ג, 4. עוד מצאתי בספר הליכות בת ישראל ב, הערה כא, שכתב בשם הרב שיינברג, שנשים צריכות לומר פסוד"ז, ואולי יכולות לדלג ולומר רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח. ושוב קשה, שאיך אפשר להורות לדלג באופן קבוע על עיקר פסוקי דזמרה. ואולי מפני שנמשך אחר המ"ב שלמד מרע"א שנשים חייבות בפסוד"ז, לכן הורה שבכל אופן תאמר פסוד"ז ואפילו באופן הקצר ביותר, עפ"י תר"י שכתבו (ברכות כג, א), שעיקר תקנת פסוד"ז בשביל "אשרי". אולם דעת רוה"פ, שנשים פטורות מפסוד"ז כמבואר בהערה 2, ואם כן מדוע תאמרם בדרך של קיצור. ואם כבר תרצה להדר לאומרם, מן הדין שתאמרם כראוי, היינו ששת הפרקים, שהם פסוקי דזמרה כפי שכתבו הרי"ף והרא"ש (ומן הסתם גם תר"י מודים בזה), ולא תחטוף פרק אחד בלבד. והסכים לדברי הרב רבינוביץ שליט"א. בנוסף לכך, ביחו"ד ג, ג, פסק שאסור לנשים לומר את ברכות פסוד"ז, שהן תלויות בזמן. ואף שאין נוהגים כמותו, כמבואר לעיל ב, 10, אבל מ"מ נכון לחוש לדבריו שלא לברכם על אמירת פרק אחד בלבד. ואולי גם לגברים אין להורות שיאמרו באופן קבוע את הברכות על "אשרי" בלבד. אמנם אחר שאמרה את ששת הפרקים שהם עיקר פסוקי דזמרה, יש להקדים ק"ש וברכותיה מפני מעלתם, ואח"כ פרשת התמיד ופסוקי הקטורת, שקודמים במעלתם לשאר פסוקי דזמרה, כמבואר בפ"ה תפילה יג, א, 2. וכלל סדר העדיפויות נתבאר לעיל ח, ג, 4.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן