התורה נותנת חיים ורפואה לעולם ולאדם, ובמיוחד קריאת שמע שכלולים בה יסודות האמונה וקיום המצוות. ואמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ”ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ”ח איברים, וכשאדם קורא קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש הפרשיות של קריאת שמע רמ”ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ”ח, חוזר החזן ואומר “ה’ אלוהיכם אמת”, ובזה נשלמו רמ”ח מילים (זוה”ח רות צה, א; וע’ פניני הלכה תפילה טו, יב).
אולם נשים שאינן מתפללות בבית הכנסת, אינן שומעות את החזן, ולכן ינהגו כמי שמתפלל ביחיד. כלומר, למנהג אשכנז יאמרו לפני קריאת שמע “א-ל מלך נאמן” (רמ”א סא, ג). ואף שבאמת יש לאשה רנ”ב (252) איברים, שנוספו בה ברחמה שני צירים ושתי דלתות (בכורות מה, א). אפשר לומר שכיוון שרמ”ח האיברים משותפים לכל בני האדם, העיקר הוא להשפיע להם ברכה, ומתוך כך תימשך ברכה גם לאיבריה המיוחדים של האשה (מנחת אלעזר ח”ב כח, האלף לך שלמה או”ח קכ).
ולמנהג ספרד, גם המתפלל ביחיד חוזר ואומר “ה’ אלוהיכם אמת” (כה”ח סא, טו-טז), וממילא כך ראוי שאשה תנהג. ויש אומרים שלמנהג ספרדים טוב שתאמר את שניהם: “א-ל מלך נאמן” לפני קריאת שמע, ותחזור לומר “ה’ אלוהיכם אמת” אחריה, וכך תאמר רנ”ב מילים כנגד איבריה (שארית יוסף ח”ב ע’ קפו).
