חיבה מיוחדת נודעה למצוות הדלקת נרות חנוכה. בדרך כלל יש שתי מדרגות במצוות: חובת המצווה וקיומה למהדרין. ואילו בהדלקת נרות חנוכה יש שלוש מדרגות: חובת המצווה, למהדרין, ומהדרין מן המהדרין. ולא עוד, אלא שנהגו כל ישראל לקיים את מצוות נרות חנוכה כמנהג 'מהדרין מן המהדרין'.
החובה היא שבכל בית ידליקו בכל יום מימי החנוכה נר אחד עבור כל בני הבית, ובנר זה יזכרו ויפרסמו את נס החנוכה. והמהדרין מדליקים נר אחד לכל אחד מבני הבית הגדולים. לדוגמא, אם היו בני הבית ארבעה, מדליקים בכל הימים ארבעה נרות, ועל ידי כך מבטאים את ההשתתפות של כולם במצווה.
והמהדרין מן המהדרין מדליקים נרות לפי מספר הימים, ונחלקו בזה חכמים. בית שמאי אומרים: ביום הראשון מדליק שמונה נרות, מכאן ואילך פוחת והולך עד שביום האחרון מדליק נר אחד, כך שמספר הנרות כנגד הימים הנכנסים. ביום הראשון מדליקים שמונה נרות, כי יש עוד שמונה ימים לחנוכה. וביום האחרון מדליקים נר אחד, כי רק עוד יום אחד נותר לחנוכה. ובית הלל אומרים: ביום הראשון מדליק נר אחד, ומוסיף בכל יום נר אחד, עד שביום האחרון מדליק שמונה נרות, כך שמספר הנרות כנגד ימים היוצאים; שבכל יום מדליקים נרות כפי מספר הימים שהנס נמשך, ובזה מבטאים את התגדלותו של הנס, שכל יום נוסף שהדליקו את המנורה שבמקדש מאותו פך שמן קטן – הנס גדל יותר. באופן זה גם מעלים בקודש עד שביום השמיני מגיעים אל השיא ומדליקים שמונה נרות (שבת כא, ב). הלכה כבית הלל (שו"ע או"ח תרעא, ב).
בפועל יוצא שמדליקים במשך שמונת ימי החנוכה ל"ו נרות. ועוד נוהגים רבים להדליק בכל יום נר נוסף לשמש, כדי שאם יצטרכו לאור ישתמשו לאור השמש, שנרות החנוכה אסורים בהנאה. אבל מפרידים את השמש משאר הנרות, מפני שעיקר המגמה במנהג 'מהדרין מן המהדרין' שמספר הנרות יהיה ניכר, כי המספר מבטא את התגדלות הנס (ויבואר להלן בהלכה יא).
