חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

טו – הדלקת נרות במקומות ציבוריים

רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ומדליקים חנוכיה בכל מקום שמתאספים בו אנשים בלילות חנוכה, כגון בחתונה, בר מצווה, בת מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה. השאלה האם מותר לברך על הדלקת הנרות באירועים אלו?

יש אומרים שאין לברך, מפני שרק בבית הכנסת נהגו להדליק נרות בברכה, אבל אין בידינו כוח לחדש מנהגים במקומות אחרים, והמברך על ההדלקה במקומות אחרים מברך ברכה לבטלה. וייתכן שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת, הוא זכר למנורה שהדליקו במקדש, שבית הכנסת הוא מקדש מעט, וממילא אין להדליק במקומות אחרים בברכה.

ויש אומרים שמותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן נכון להדליק נרות בברכה בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית. ויותר טוב שישתדלו להתפלל שם ערבית, ואז אותו מקום יחשב במידה מסוימת כבית כנסת, וממילא יוכלו להדליק בו בברכה כמנהג.

למעשה, הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה רשאי. ואם יש באותה התאספות גם אנשים שאולי לא הדליקו נרות בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליק שם נרות בברכה, מפני שרק אם ידליקו נרות בברכה, יעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסם הנס לעיניהם וילמדו כיצד לקיים את המצווה. ואם אפשר, עדיף לכבד בברכה ובהדלקה יהודי שאינו רגיל במצוות, ועל ידי כך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילוניים כאחד.[18]


[18]. האוסרים לברך הם: מנח"י ו, סה, ציץ אליעזר טו, ל, דברי יציב או"ח רפו, שבט הלוי ד, סה, רשז"א, ריש"א ועוד רבים. לעומת זאת הרב אליהו התיר בתנאי שיתפללו שם ערבית. ויש אומרים שאפשר להדליק בברכה גם אם לא יתפללו ערבית. כ"כ ביבי"א ח"ז, נז, ו, והביא שכ"כ משנת יעקב לר"י רוזנטל. וכ"כ בדי הארון או"ח כה, וכן מסרו בשם הרב ישראלי. וכעין זה כתב בתפילה למשה ח"ב נ. ובאז נדברו ה, לז; ו, עה, הורה לברך כאשר ההדלקה נעשית באספה שמתקיימת בחוץ.

נוסף על האמור למעלה, כתבתי להעדיף לכבד בהדלקה את מי שאינו רגיל במצוות, משום שגם אם הלכה כמחמירים, אפשר להחשיב את אמירת הברכה שלו כלימוד וחינוך, וכעין מה שמְתַרגלים קטנים באמירת ברכות (עי' שו"ע או"ח רטו, ג, ומ"ב יד, שעה"צ יד, ונראה שאמירת ברכות תוך כדי קריאה בגמרא חמורה מחילוני שמתרגל לברך.

תפריט