נהגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ומברכים על הדלקתם את כל הברכות שמברכים בבית. ואף שלפי תקנת חכמים צריך להדליק נרות בבית בלבד, נהגו להדליק גם בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס יותר. רבים נוהגים להניח את הנרות בכותל הדרומי של בית הכנסת, בדומה למקומה של המנורה במקדש. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בבית הכנסת. ואפילו מי שהדליק את הנרות בבית הכנסת בברכה לא יצא ידי חובתו, ועליו לחזור לאחר מכן לביתו, ולהדליק את נרות החנוכה בברכה (שו"ע תרעא, ז).[16]
נוהגים להדליק את הנרות לפני תפילת ערבית, מפני שאז מירב האנשים נמצאים בבית הכנסת ויתפרסם הנס יותר, אבל אחר תפילת ערבית האנשים כבר מזדרזים לחזור לבתיהם להדלקת נרות.
בערב שבת, נוהגים ברוב המקומות להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, וממילא אין אפשרות להדליק נרות לאחר מנחה, כי אז כבר צריכים לקבל את השבת, אלא ידליקו את נרות החנוכה לפני מנחה. ובמקום שמקדימים להתפלל מנחה זמן רב לפני השקיעה, ידליקו נרות אחר תפילת מנחה, ויקפידו לסיים את ההדלקה לפחות חמש דקות לפני השקיעה, כדי שיוכלו לקבל את השבת לפני השקיעה, ויקיימו בכך את המצווה להוסיף מהחול על הקודש (מ"ב תרעא, מז). במוצאי שבת, מדליקים נרות לאחר תפילת ערבית, מפני שלפני התפילה עדיין לא יצאו מהשבת.
טעם הדלקת הנרות בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס, לפיכך צריכים להיות נוכחים בעת ההדלקה בבית הכנסת עשרה בני אדם לפחות. ואם עוד לא התקבצו שם עשרה אנשים, ואי אפשר לדחות את ההדלקה, כגון בערב שבת, שיש חשש שאם יתעכבו לא יספיקו לסיים את תפילת המנחה בזמן – מדליקים בלא ברכה, ואם יחד עם נשים וקטנים יש עשרה – מברכים.[17]
ומ"מ להלכה המדליק בביהכ"נ לא יצא ידי חובתו, שחובה על כל אחד להדליק בביתו. ומי שהדליק בביהכ"נ, אם בביתו הוא מדליק גם עבור אשתו או בני ביתו, פשוט שבביתו יחזור לברך את כל הברכות. ואם הוא מתגורר לבדו, ביום הראשון יברך בביתו רק שתי ברכות, מפני שי"א שברכת 'שהחיינו' היא על עיצומו של יום (עי' ב"י תרעו, ג, שעה"צ ג), וכבר יצא בה בברכה שבירך בביה"כ. וכ"כ במ"ב תרעא, מה, כה"ח עד. (וביחו"ד ב, עז, כתב שגם 'שעשה ניסים' לא יחזור לברך, ובאג"מ או"ח א, קצ, כתב שגם 'שהחיינו' יחזור לברך). ולכן עדיף לכתחילה שידליק בביהכ"נ מי שאינו נכנס לספקות הללו, כגון מי שנוהג לצאת בביתו בהדלקת אביו או שהוא מדליק בביתו גם עבור אשתו.
[17]. יש אומרים שהואיל ואח"כ יתקבצו שם עשרה אנשים שיראו את הנרות, אפשר להדליק את הנרות בברכה למרות שאת הברכות לא ישמעו עשרה (מ"א, מ"ב תרעא, מז, ובאו"ה שם). ויש אומרים שידליקו נרות בלי ברכה (מור וקציעה, כה"ח תרעא, עב). למעשה נראה, שאם יש שם עשרה בצירוף נשים וקטנים, כיוון שהם מצטרפים לפרסום הנס, ובנוסף לכך יגיעו לשם אח"כ עשרה גברים שיראו את הנרות, אפשר להדליק בברכה (עי' בשו"ת רב פעלים או"ח ב, סב; חזון עובדיה חנוכה עמ' נב; ועי' פנה"ל ברכות ה, ט).
