חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – מדיני ברכה 'מעין שלוש'

נכון להקפיד לברך את ברכת 'מעין שלוש' במקום שבו אכלו ובישיבה, שיש סוברים שדיני ברכת 'מעין שלוש' כדיני ברכת המזון (שו"ע קפג, י; קפד, ג. וראו לעיל ד, יג-יד).

אכל מזונות, שתה יין, ואכל פירות משבעת המינים, מזכיר בברכה את שלושתם לפי סדר חשיבותם: מזונות, יין ופירות (שו"ע רח, יב). שכח להזכיר אחד מהם, לפעמים מה שהזכיר כולל את מה ששכח ופוטרו בדיעבד, ולפעמים אינו כולל, ועליו לחזור ולברך.[3]

אכל מזונות כשיעור המחייב ברכה אחרונה, ופרי משבעת המינים או יין בשיעור שיש ספק אם התחייב בברכה אחרונה. כיוון שממילא הוא צריך לברך 'מעין שלוש' עבור המזונות, טוב שיזכיר בברכה גם את הפירות והיין כדי לצאת מספק (ט"ז רח, יט).

אכל מזונות וחבירו אכל מזונות ופירות משבעת המינים, אם זה שאכל מזונות אינו זוכר היטב את הברכה, יכול לצאת ידי חובתו בשמיעת הברכה מחבירו, למרות שחבירו מזכיר גם את הפירות, שהזכרת הפירות אינה נחשבת הפסק לגביו (ברכ"י ריג, א).

האוכל כשיעור כ'זית' פרי משבעת המינים ופירות עץ נוספים שאינם משבעת המינים, מברך 'מעין שלוש' ופוטר גם את שאר הפירות, שהואיל והוא מודה בברכת 'מעין שלוש' על הפירות, פוטר את כל פירות העץ שאכל. אבל אם אכל פרי משבעת המינים ופרי אדמה, מברך 'מעין שלוש' על פרי העץ ו'בורא נפשות' על פרי האדמה.[4]

שתה יין ושאר משקים, כשם שלפני השתייה ברכת 'הגפן' פוטרת את שאר המשקים (לעיל ז, ד), כך לאחר השתייה ברכת 'מעין שלוש' שעל היין פוטרת את שאר המשקים (שו"ע רח, טו).


[3].. הזכיר בחתימה רק 'על המחיה', פטר בדיעבד גם יין ותמרים (כי גם הם נחשבים כמזינים וקצת סועדים), ולא פירות אחרים (ברכ"י רח, ז ויד). לפיכך אם לדוגמה אכל גם ענבים, צריך לחזור ולברך עבורם. הזכיר 'על הגפן' פטר בדיעבד גם ענבים, אבל לא מזונות ופירות (שו"ע רח, טו). הזכיר 'על העץ', פטר בדיעבד גם יין, ולא מזונות (באו"ה רח, יח, ציץ אליעזר יט, ח, ב).

[4]. כ"כ בשו"ע רח, יג. ואמנם י"א שברכת הפירות פוטרת גם פירות אדמה, וכ"כ רשב"ץ וח"א. וחשש לדעתם בהליכות עולם ח"ב עמ' קח. אבל המנהג הרווח כשו"ע, שצריך לברך 'בורא נפשות' על פירות האדמה, וכ"כ בשעה"צ סד, וכה"ח עג. ואף שככלל, מקדימים 'מעין שלוש' ל'בורא נפשות', שהיא ברכה חשובה יותר, כאשר יש דעה שברכת 'מעין שלוש' פוטרת את המאכל שצריך לברך עליו 'בורא נפשות', ונפסק להלכה שאינה פוטרת, כמו במקרה שלנו, עדיף להקדים ולברך 'בורא נפשות' (מ"ב רח, סד).

טעה ובירך על אורז 'על המחיה', יצא ידי חובה. ואם אכל מזונות ואורז, נחלקו הפוסקים אם ברכת 'על המחיה' תפטור את האורז. ולכתחילה עדיף לאכול עוד דבר שברכתו 'בורא נפשות', ואם לא אכל, יפטור בברכת 'על המחיה' גם את האורז (בא"ח פנחס יח).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן