איסור מלאכה בערב פסח אחר חצות חל על מלאכות גמורות שרגילים להתפרנס בהן, כתפירת בגדים, בניית רהיטים ונטיעת שתילים. אבל מותר לבשל, לנקות את הבית או לנסוע לקראת החג. ככלל, איסור המלאכה בערב פסח דומה במידה רבה לאיסור מלאכה בחול המועד, ובדברים מסוימים הוא אף קל ממנו במעט. לפיכך, כל מה שהתירו חכמים לעשות בחול המועד מותר גם בערב פסח.
שלושה סוגי מלאכות ישנם: מלאכה גמורה, מלאכת אומן לתיקון, ומלאכת הדיוט. מלאכות גמורות כתפירת בגדים, בניית רהיטים ותספורת, בכל מקרה אסורות, ואפילו בחינם. אולם תיקון בגד, אפילו אם נדרשת לכך מלאכת אומן, אינה נחשבת למלאכה גמורה, לפיכך, בשכר – אסור, ובחינם לצורך המועד – מותר. ומלאכת הדיוט לצורך המועד, היינו תיקון קל שכל אחד יודע לתקן כתפירת כפתור – מותר אפילו בשכר, ובתנאי שזו עבודה ארעית. וכן מותר לאדם לכתוב לעצמו סיכומים וחידושים בדרך לימודו. אך למי שפרנסתו מהקלדה או העתקה – אסור, מפני שעבורו זו מלאכה גמורה (שו”ע תסח, א-ב).[2]
אף שאסור להסתפר אחר חצות היום, להתגלח במכונה אישית מותר, מפני שזו מלאכת הדיוט. וכן מותר לגהץ בגדים ולצחצח נעליים ולגזוז ציפורניים לכבוד החג אחר חצות היום. ויש מהדרים להתגלח ולגזוז ציפורניים לפני חצות.[3]
כאמור, כל המלאכות המותרות בחול המועד מותרות בערב פסח אחר חצות. אלו הם חמשת סוגי ההיתרים שישנם בחול המועד: א) מלאכת אומן בשכר לצורכי הגוף ובעיקר לצורך הכנת מאכלי החג. ב) מלאכת הדיוט בשכר או מלאכת אומן בחינם לשאר צרכי המועד. ג) מלאכת דבר האבד, למניעת הפסד משמעותי, אפילו על ידי אומן ובשכר. ד) צורכי רבים או צורכי מצווה. ה) לעני שאין כסף לקנות צורכי החג מותרת כל עבודה לצורך קניית מאכלי החג (פנה”ל מועדים פרקים יא-יב).
כיבוס, אף שנזכר בין המלאכות הגמורות, לא הזכרתי, מפני שכיום כשהכיבוס נעשה במכונה יש ספק אולי יחשב כמלאכת הדיוט לצורך המועד, וכ”כ בשש”כ פרק מב הע’ קלט. ובערב שבת לאחר המנחה מותר.
[3]. במ”ב תסח, ה, כתב שלכתחילה יגזוז ציפורניים לפני חצות, אלא שרבים התירו לגזוז ציפורניים אפילו בחול המועד, וכ”כ בשו”ע תקלב, וחזו”ע ח”ב עמ’ פט-צא. צחצוח נעליים התיר גם בשערים מצויינים בהלכה קיג, ו. לעניין גילוח – כן דעת הרב אליהו (קצוש”ע קיג, ה) שמותר להתגלח אחר חצות. מי ששכח להסתפר לפני חצות ומראהו אינו מתאים כל כך לחג, רשאי להסתפר אצל ספר גוי, מפני שאיסור המלאכה חל על יהודי ולא על גוי. ואף שהיהודי קצת מסייעו, התירו כדי שיכנס לחג מסופר (מ”ב תסח, ה).
