בחנוכה חוגגים את הנס המיוחד של פך השמן, שהיה אמור להספיק ליום אחד ובמקום הספיק ל-8 ימים. בנוסף, אנו מציינים את ניצחון החשמונאים על היוונים, שחרור ירושלים וטיהור בית המקדש.
זכר לנס פח השמן שהספיק ל-8 ימים קבעו חכמים להדליק נרות כדי לפרסם את הנס.
נוהגים לקחת חנוכיה בעלת 8 קנים וקנה שונה עבור השמש, על גבי הקנים מניחים נרות שעווה או שמן זית. ביום הראשון מדליקים נר אחד ובכל יום מימי החנוכה מוסיפים נר נוסף עד להדלקת 8 נרות – כנגד 8 ימי החנוכה.
השמש הוא הנר באמצעותו אנו מדליקים את נרות החנוכה. השמש יושב במרכז החנוכיה או באחד מצידיה כאשר הוא מוגבה משאר הנרות כדי להבדילו מיתר הנרות המשמשים כחלק מהמצווה. השמש אינו נמנה על הנרות אותם מצווה להדליק.
זמן הדלקת נרות המהודר הוא צאת הכוכבים שיוצא השנה באזור 17:10. המנהג הוא שהגברים מתפללים ערבית לפני הדלקת הנרות.
כאשר יש בעיה מיוחדת אפשר להדליק מפלג המנחה, כלומר אזור 16:40. הנרות יצטרכו לדלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים בשעה 17:40.
ביום שישי – מדליקים את נרות חנוכה לפני נרות השבת. יש לוודא שהנרות ידלקו לפחות עד אזור 17:40.
במוצאי השבת – המנהג הרווח להדליק את נרות החנוכה אחרי ההבדלה, אך יש נוהגים להדליק לפני ההבדלה לאחר שהוציאו את השבת.
לפני ההדלקה מסדרים את מספר הנרות של אותו יום בחנוכיה.
מדליקים את ה’שמש’ ומברכים בכוונה את הברכות:
ברכה ראשונה: “בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ, לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה” (בנוסח ספרדי: “לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה”).
ברכה שניה: “בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה”.
ביום הראשון מוסיפים: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”.
לאחר מכן מדליק את הנרות משמאל לימין (מהנר של היום החדש וחזור ליום הקודם).
לאחר מכן יאמר: הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה.
עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵן, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לִשְמֶךָ, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ”.
בזמן ההדלקה נוהגים שלא לדבר, וזהו זמן של עת רצון בו טוב לכוון על הנופלים הקדושים במלחמה, להזכיר שמות חולים ופצועים לרפואה וחטופים להשבתם במהרה לביתם.
נוהגים להדליק את החנוכיה בפתח הבית או בחלון הפונים לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס. חשוב להקפיד שהנרות יהיו במקום בו יוכלו לדלוק לפחות חצי שעה.
מוסיפים את ברכת ‘על הניסים’ בתפילה וב’ברכת המזון’ כדי להודות ולהלל לה’ על הישועה שעשה לישראל. בנוסף, מוסיפים בתפילה את ה’הלל’ בכל שמונת ימי חנוכה. בקריאה בתורה קוראים את פרשת קורבנות הנשיאים שהביאו בחנוכת המשכן.
ימי החנוכה הם ימי שמחה, ולכן לא אומרים בהם תחנון, ואסור להתענות בהם. דיני האבלות נוהגים בחנוכה כמו ביום רגיל, אך האבלים לא יורדים לפני התיבה. לגבי צידוק הדין, יוצאי עדות המזרח אומרים ואשכנזים לא אומרים.
נוהגים להרבות בסעודות בחנוכה כדי לשמוח בישועה שעשה שה’ לישראל בימים אלו ונוהגים להרבות בשירים ודברי תורה. כמו כן, נוהגים לאכול מאכלים חלביים זכר לכך שהאכילה יהודית את האויב במאכלי חלב ואחרי שנרדם הרגה אותו ובכך ניצלו ישראל. וכמובן נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים כמו סופגניה, זכר לנס פך השמן.
נהגו הנשים להימנע ממלאכות האסורות בחול המועד בחצי שעה הראשונה שהנרות דולקים.
לומדים יקרים,
השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.
לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.
כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.
להזמנה לחצו כאן
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה