פרק יג – מלאכות הבגד

ב,א – עשיית לבד כתב הרמב"ם ט, טו: "העושה את הלבד הרי זה תולדת טווה". והראב"ד לא הסכים מפני שאין שם טוויה כלל, ויותר נראה

ג,א – פיזור טלק אסור לפזר טלק על כתם שמנוני, כ"כ בשש"כ טו, כז. וכ"כ באור לציון ח"ב כד, ב, וכתב שאפשר שיש בזה אף

ד,א – הערה 2 – האם הרטבת בגד נקי אסורה זבחים צד, ב: "בגד שרייתו זהו כיבוסו, ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: זרק סודר למים

ה,א – חשש סחיטה בסחיטת דבר יתכנו שני איסורים, האחד משום ליבון, והשני משום דש. וכ"כ רבינו תם בספר הישר (סי' רפג). וכאן אנו עוסקים

ו,א – הערה 5 – בגד עור קשה שבת (קמב, ב): "היתה עליו לשלשת – מקנחה בסמרטוט. היתה של עור – נותנין עליה מים עד

ז,א – בגד ניילון ונעל עור נשאל בעל הציץ אליעזר (ה, י), האם מותר לשטוף חלוק ניילון כדי להסיר את הלכלוך שדבק בו. והשיב שכמו

ח,א – ניקוי אבק בילקוט יוסף שב, ט, כתב להקל כדעת השו"ע, שאין איסור לנקות אבק. שכן דעת רוב הראשונים. וכתב שטוב להחמיר לנקות את

ט,א – קיפול טלית דעת המקילים: כתב באור לציון (ח"ב כד, ג), שהמנהג להקל לקפל כדרך קיפולה הרגיל, וכדעת הכלבו המובאת בב"י הסובר שקיפול שלנו

י,א – חיבור לדברים רכים רבים ביארו שמלאכת תופר היא חיבור דברים רכים זה לזה, וכאשר מדובר בדברים קשים שייכת מלאכת בונה. וכ"כ במנחת חינוך,

יא,א – כאשר הקריעה היא תיקון כתב בבאו"ה שמ, יד, 'ולא נתכון', וכן שמ, יג, 'אין', בדעת הרמב"ם, שמלאכת 'קורע' היא גם כשאין קלקול בקריעה