פרק כד – דיני קטן

א,א – מאימתי מתחילים ללמד את הבן תורה ושאר מצוות גיל חינוך למצוות מבואר בסוכה מב, א: "יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע.

ב,א – גיל חינוך להפריש מאיסורים כפי שכתבתי החינוך למצוות תואם את החינוך ללימוד תורה ונובע ממנו, וכשם שמתחילים מגיל תחילת הדיבור ללמד פסוקים, כך

ג,א – החובה לחנך למצוות את הבנים והבנות נאמר (דברים יא, יט): "ולמדתם אתם את בניכם", מכאן שהאב חייב ללמד את בנו תורה, וכפי שכתבתי

ה,א – האם מותר לומר לקטן לעבור על איסור דרבנן לצורך הקטן כתב הרשב"א (בחידושיו ליבמות קיד, א), שדווקא באיסור תורה אסור להאכיל איסור לקטן,

ו,א – קטן עד איזה גיל נחשב חולה עיין להלן כח, ב, בדיני חולה, שהתירו חכמים 'שבות' של אמירה לגוי כדי לסייע לו. ונחלקו הפוסקים

ז,א – האם צעצועים מוקצים למנהג ספרדים בית יוסף או"ח שח, מה: "כתב באגור (סי' תקכא) בשם שבלי הלקט (סי' קכא), שאסור לשחוק בשבת ויום

ח,א – צעצוע משמיע קול לתינוק כלי שמשמיע קול שלא נועד לשיר ונגינה, לדעת שו"ע שלח, א, מותר להשמיע בו קול שאינו של שיר, ולגר"א

ט,א – כדורגל וכדורסל ואופניים אסורים משום עובדין דחול כתב הרמב"ן (ויקרא כג, כד) שיכול היה אדם לטרוח כל היום בסידור ביתו ומסחרו בלא לעבור

י,א – קורקינט וסקטים כתב באול"צ ח"ב מב, ב, שמותר לרכב על סקטים. והביאו בילקוט יוסף ח"ה עמ' סא. ומשמע מאול"צ שכך הדין לגבי קורקינט.